איך זה שאני החכמה, המנהיגה, זו שרוצה לרפא את כולם מוצאת את עצמי כאן.....
במקום בו אני רוצה להיכנע, לנוח לחוות קטרזיס.
הגעתי למסקנה שכל חיי באיזה שהוא מקום הפכו אותי לאובייקט (ומי שקרא את הבלוג במלואו כבר יסיק את מסקנותיו)....
בובה יפה, ברבור עם ארס וכד'.... הפכו אותי למושא לפנטזיה ולמעשה הפכו אותי לחפץ , הבעיה הגדולה היא שבנקודה כלשהי התחלתי לשחק את הדמות ביומיום לאור התיאור שקיבלתי.....
האמת שבהרבה דברים זה הפך את חיי לקלים בהרבה הרי שאם אני רק בובה יפה אני לא צריכה לחשוב הרבה אלא לעשות, או להיות חלון ראווה..... אם אני ברבור עם ארס אז תמיד חיקיתי למקום בו אני אעקוץ, יהפוך את היוצרות....
אבל עם זאת הרבה חוויות, צלקות עברתי בגלל התיאורים הללו אבל איך שאומרים לא בוכים על חלב שנשפך ואני מודה על כל חוויה וחוויה כי היא הפכה אותי למי שאני, למה שאני
לפני 12 שנים. 11 בדצמבר 2011 בשעה 0:51