אתמול כששכבתי במיטתי נזכרתי במה ששבר אותי
שהעלה את סימן השאלה בפעם הראשונה בזוגיות שלי האם אני במקום הנכון.
אז אכניס אתכם מעט פנימה לתוך חיי "האמיתיים"...
ניהלתי במקום שלצורך העניין נקרא לו X
היה לי עובד שהיה יד ימיני
יום אחד התחלנו לנהל שיחות עומק
ולאט לאט זה עבר לפסים אחרים
ניהלנו משחק מסוכן, משחק שיכל לערער את מעמדי ומעמדו
ולהרוס את כל מה שבנינו גם בחיינו הפרטיים
זה התחיל ממבט, עבר לנשיכות שפתיים כשהיינו מתבוננים אחד בשנייה,
המשיך במציאת מעברים צפופים כך שנוכל בטעות ככה להיצמד
והמשיך למקום בו הדברים קיבלו ביטויים מילוליים יותר כמו...
הוא היה מגיח מאחור ולוחש לי "וואי וואי וואי מה הייתי עושה לך אם היינו לבד"
בטעות איך שהוא היד שלו היתה מרפרפת על שדי
ולא היתה לו בעיה להעיד שאיך מצפים ממנו לעבוד כשאני מולו והחזה מבצבץ מהמחשוף
זה הגיע למקומות בעייתים שאפילו למשב את הגבר אחד על אחד בחדר ישיבות
לא יכלתי כי הוא תמיד היה מחייך ואומר איך אפשר להקשיב לך שמה שעובר לי במוח
זה איך אני הופך אותך כאן על שולחן הישיבות.
הפלירטוטיישן הזה המשיך קרוב ל - 6 חוד'
שאני והוא משחקים באש אבל יודעים שאני בזוגיות והוא עומד להתחתן אז לא עושים כלום
יום חתונתו הגיע ואני עם הרבה רגשות מעורבים
צופה בחופה, צופה בו קל זה לא היה
ואז הנה כולנו על רחבת הריקודים
והוא בא מתחבקים והוא לא עוזב
לוחש לי באוזני "כל מה שיכלתי לחשוב עליו בחופה היה "שזו היית אמורה להיות את עומדת לצידי...." - משחק מסוכן כבר אמרתי
מאותו הרגע הכל הטשטש לי את אותו הערב שרדתי בעזרת חבריי הטובים ג'וני ווקר ואבסולוט
הביתה נשאו אותי חבריי לעבודה ואף אחד לא יודע מה קרה.... שאני אשתכר ככה
כל אותו הלילה ובוקר למחרת העברתי עם דמעות ומחשבות מה היה אם רק היינו מעיזים
ואז מחקתי אותו ממחשבותיי הרי אני בזוגיות מה פשר הדבר....
היום אני יכולה לומר שהוא הגבר שטרף את חבילת הקלפים שלי וגרם לי לחשוב
שאולי אני משחקת בצד הלא נכון....
לפני 12 שנים. 5 בינואר 2012 בשעה 7:29