אמת

"עיניו של האדם הינם ראי לנשמתו"
המשפט הזה עם השנים הפך למוטו עבורי
וכל מה שעניין אותי זה עיניו של האדם
לא פעם חבריי היו שואלים אותי לאן את מנסה לנבור
כשהייתי נועצת את מבטי עמוק לתוך עיניהם
התשובה תמיד היתה זהה: הכי עמוק שיש
הצלחתי לפענח מתי הם עצובים, מתי הם שמחים, מתי הם שומרים סוד ומתי הם מתחבטים בעניין שעומד בראש עולמם.
לפעמים הם ניסו להחזיר לי, לנעוץ את עיניהם ישר לתוך עיניי
תמיד הייתי מחייכת כי הם לא היו מבינים שבכך הם נתנו לי עוד הצצה קטנה למה שהולך שם להם בפנים.
במערכות היחסים בחיי גם כן זה היה מוטו ידוע ומובן, לא הייתי צריכה לפעמים שיאמרו דבר
רק להתבונן בעיניהם וידעתי כבר מה הולך בתוכם, אם הם צריכים שאלך לצד ואתן להם שקט או חיבוק או שהם צריכים.....
אהבתי את האינטימיות הזו, ההכרה.
אחד הדברים שאהבתי לגלות יום אחד שגם הם הצליחו לראות את נשמתי כשישבנו בבית קפה ומבטי השתנה
נשאלתי מה את זוממת, מה הסערה שנהיתה לך בפנים.... חייכתי, קמתי, נישקתי אותו על לחיו ואמרתי תודה.