סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמת

מסע
לפני 12 שנים. 26 בפברואר 2012 בשעה 0:19

מותשת, עייפה כנראה שמחסור בשעות שינה ואירועי השבוע גבו את מחירם
סדקים קלים מתחילים לצוץ בנבכי נשמתי
חלקם טובים חלקם פחות
הטובים מאפשרים לכולי מקום ביטוי
הרעים זורקים אותי אחורה במשעולי הזמן למקומות פחות חיוביים
אני בתוך בועה צופה היום על הכל בניכור, בריחוק
יודעת שצריכה מהר מהר לברוח מהבועה כי הבועה היא אשליית שווא
אני לפעמים חושבת שאני סוג של קובייה הונגרית
שברגע ששינית את המבנה יש קושי רב בלהחזירו
אך גם אם לא אצליח להחזיר את הקובייה למבנה הרצוי שהכל מסודר קוביות קוביות צבעים צבעים
עדיין ניתן ליצור צורות מעניינות שיובילו למקומות אחרים.

astaro - אני מאחל לך להמשיך להשתנות. מבנה רצוי הוא באותה המידה אשלייה. את הרי לא באמת יכולה לדעת מה המבנה הרצוי זה אמורפי מידי.

אדם שלא משתנה הוא אדם שהולך ודועך.
לפני 12 שנים
מוניק​(נשלטת) - בכלל בני האדם לא נועדו להיות מקובעים בתבנית אלא להיות יצורים מתפתחים ודינאמיים.
אך לפעמים יש את הרצון לפשטות, לידוע מראש, לחזור לבראשית.
לפני 12 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - כולנו מפחדים משינוי. כנראה בגלל זה ברחת לבועה?
למרות שלפעמים צריך לעמוד מהצד ניטרלים ולא להרגיש,
לפעמים צריך לדעת איך לעבור את החיים בתוך הכאב, לתת לו מקום, ואז להמשיך האלה.
לפני 12 שנים
מוניק​(נשלטת) - הבריחה לבועה, היא בריחה למקום מוגן למקום בו כלום לא חודר.
נכון צריך לדעת גם לחוות כאב אך לא תמיד יש כוחות... אבל מוצאים אותם... דרך אגב לא בלחוות כאב עינייננו כאן?
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י