שעת צהריים, אני נכנסת למשרד של המנהל שלי
הוא בוחן אותי מלמטה למעלה ובפניו ניכר חוסר שביעות רצונו
הוא מורה לי לנעול את הדלת מאחוריי ושאתיישב על שולחנו מולו
הוא מוציא את סרגל המתכת מהמגירה ומתחיל להצליף בין ירכיי על מנת שארחיב את הפיסוק
מי לא שלחה לי מייל על הבוקר כפי שנתבקשה? שאל
אני משפילה את מבטי ומרימה את אצבעי כהודאת אשמה
ועכשיו מה אני רואה שגם המרית את פי בכך שלבשת תחתונים היום
אני סוגרת את רגליי בניסיון להסתיר ראיות אך הוא פותח את רגליי בחוזקה עם ידיו
אין לך טעם להסתיר ראיות את יודעת
הוא לוקח את המספריים שבשולחנו וגוזר מעליי את התחתון
כך יקרה כל פעם שתגיעי עם תחתון לאחר שאסרתי מבינה
אני מהנהנת לאות הבנה אך לא מעיזה להישיר מבט
הוא חודר אליי עם כל 5 אצבעותיו ואני לא מצליחה להחניק אנחה
הוא סותר לי, עכשיו זה הנאתי לא הנאתך הבנת וגם אסור לך לגמור
אני משתוללת, מתקמרת, נושכת את שפתיי מנסה שלא להוציא אנחה
הוא שולף את ידו מתוכי ומעמיד אותי על רגליי מסובב אותי ומכופף אותי על השולחן
חודר אל ישבני עמוק וחזק וידו על פי שלא אצעק
כשהוא עומד לגמור הוא שולף את איברו ממני
מסובב אותי על הצד וגומר על פניי
אני מלקקת את מה שמגיע לשפתיי
והוא אומר לי את כל כך נהנית, עכשיו תנקי אותי
ואני עונה לו כל שתבקש BB.
לפני 12 שנים. 17 באפריל 2012 בשעה 7:10