לפני כ 15 שנה הכרתי אדם שהיה סופר
לא הוציא לאור הרבה ספרים רק 2 ראו אור יום
ולאחרונה נזכרת בקטעים מספרו
והחלטתי להעלות מעט מן הכתוב באחד מספריו:
"היא ישבה מולי, שקטה מעשנת סיגריה אחר סיגריה
ידעתי לא להתקרב אליה, היה בה משהו מתגונן כמעט
במקום התבוננתי כיצד היא נושמת עמוק לתוכה
ואנחה יוצאת מבין שפתיה, הכרתי אותה כבר כחודשיים
וידעתי כבר לאילו פינות לא להיכנס איתה.
לפתע יצא ווידוי מבין שפתותיה:
** עברו שנתיים מאז שידעתי גבר בפעם הראשונה ובשנתיים
האלו הספיקו לאנוס אותי כבר 5 פעמים***
רק אני מסוגלת לנצח את הסטטיסטיקה של כל המדינה צחקה
לא ידעתי כיצד להגיב לנוכח הווידוי הפתאומי
היא שוב הצליחה לתפוס אותי לא מוכן
והיא אדישה כולה כאילו היא מדברת על מישהי אחרת
היתה בה רוח אחרת כאילו כלום לא יכול לגעת בה
אבל היו שניות כמו הפעם שיכלת לראות
שהכל נוגע בה, חורט בנשמתה כמו דחפור שסולל דרך עפר חדשה...
באותו הרגע החלטתי שהספר הזה יכתב דרכה"