לפני 12 שנים. 16 בנובמבר 2012 בשעה 1:44
היא חוזרת אליו אחרי עוד לילה של מלחמה
מחפשת קצת מרגוע, משהו שישקיט את המוח
שירגיע את כל רגעי האימה
מגששת אחר המקום הזה שבו תצליח לשכוח.
היא מניחה את ראשה על כתפו ולא מרפה
כדי שלא תלך לאיבוד בכל ההמולה שהולכת בתוכה
מתבוננת בו בעיניים מתחננות שלא יזוז
והוא מתחיל להחיות אותה כבמלאכת מחשבת
נשיקות קטנות שהופכות להיות עמוקות יותר
אחיזה שהופכת להיות חזקה יותר
ספנקים חלשים שמתחזקים
נשיכות שמטביעות את חותמו עליה
ואז היא בלחישה מתחנחנת
מבקשת רשות לבצע את הקינק שלה
ואז היא מתייחדת איתו ועם הקינק שלה
ברעב של גורה שלא יודעת שובע
וכשהוא מחליט שמספיק
קולות מחאה קטנים יוצאים מגרונה
אבל יודעת שעכשיו הוא יסיים את מלאכת ההחייאה.