בזמן האחרון אני אחרת
משהו השתנה בי
משהו חיובי השתנה
למדתי שאני מסוגלת לבטא את הדברים הכי מסובכים, הכי רגילים ולא פשוטים לאמירה
ושזה בסדר, שאני יכולה ומותר ושיש לי את המקום הזה.
במשך שנים הופנמה בתוכי הידיעה שאין טעם שאומר את מה שיש בתוכי
כי בדרך כלל זה לא יתן כלום, יתעלמו מזה או שיקומו וילכו
אז הרגלתי את עצמי להציב עובדות ותנאים במקום זה
כי לזה מגיבים ולא מתעלמים, כי זו הדרך הבטוחה מבלי להיפגע
מבלי לחשוף את עצמי ואת מה שקורה בתוכי.
שזה לא באמת מעניין איך אני מרגישה או מה אני חושבת
מה שמעניין הוא שאהיה חכמה, יצוגית ואחייך בשביל הפאסון.
התברכתי להבין שכיום זה אחרת
שיש לי את המקום הזה
וגם אם מה שיש לי לומר קשה, מסובך או חושפני במיוחד
זה בסדר הפעם לא יקומו וילכו לי באמצע
אלא יקשיבו, יגיבו ואפילו יחבקו
גם אם לא מסכימים אם מה שאני אומרת.
זה עדיין לא קל לביצוע
ולפעמים יושב לי משהו בראש, בלב ובפה ימים עד שמוציאה אותו החוצה
אבל בסוף אני מקבלת אומץ ומדברת
ואני שמחה על כך ומאמינה שעם הזמן יהיה לי קל יותר לעשות זאת.
התברכתי באדם שלצידי שנותן לי את כוך הבטחון הזה
ומלמד אותי שאני יכולה לבטא את עצמי
ושיש מי שמקשיב ואיכפת לו ממה שעובר עליי
שיש לו את הסבלנות לעבור איתי את הכל
ומצליח להוציא ממני את האדם שאני רוצה להיות.
