דיון שנערך כאן בפורום העלה מחשבות במוחי
הנושא שהועלה היה למעשה רשימת כללים ששולטת נתנה לנשלט שלה
שלמעשה ביטלה את האינדיווידואליות שלו, הצרכים שלו והמחשבות שלו.
יוצא לי לראות כאן הרבה דוגמאות לדרכי שליטה ודרכי נשלטות/כניעה
וכל הזמן מה שחוזר במוחי הוא שאני שונה
עוף מוזר בים של אנשים שבגדול עם כל הדוגמאות שניתקלתי בהם הינם בעלי מכנים משותפים.
לעומת מרבית הנשלטים/ות שאני מכירה
אינני מאמינה בכניעה ללא תנאים
אינני מאמינה שאני צריכה להוכיח את הנשלטות שלי
אינני חושבת שביטול מי שאני ומה שאני צריכה וחושבת הוא הוכחה לכמה אני נשלטת.
אני אישה חזקה, כוחנית שיודעת לגרום לברזל להתכופף כשצריך
אני ילדה מתרפקת ומתפנקת שצריכה חיזוקים, חום ואנושיות
אני אישה בעלת דעות, עקרונות, צרכים ועמדות
אני כלבה נאמנה המביטה במסירות באדונה
אני יכולה לבנות, אני יכולה לרמוס
אני יכולה לתת ויכולה לקחת.
ואחרי השורות האחרונות אני למדה שלמרות השנה וקצת שאני במחוזותינו אני זו אני
כשהגעתי לכאן וקראתי חלק מהבלוגים והשרשורים בפורומים הייתי בטוחה שאצטרך לתקן את עצמי
כי אינני עומדת על סטנדרט הנשלטת הקלאסית
אבל אני מתקנת את עצמי כאן ועכשיו
הנתינה שלי מתבססת על רצון ועל ידע
כדי שאתן ואתמסר אני לא צריכה לוותר על דעותיי, עקרונותיי וצרכיי
אלא להפך זה מה שעושה את הכל למעניין יותר
ולכן הייתי זקוקה כבר בתחילת דרכי לשולט שבטוח בעצמו
שבטוח בשליטה שלו
שזה שאני כל הנ"ל לא יאיים עליו
שהוא בעצמו אחר ושונה
שיקבל את זה שאני עומדת קודם כל בגב זקוף על שתי רגליי
ורק אחרי זה יעבור לעמוד על ארבע
וכן מצאתי את השולט הזה :)
זה שהבין שהכניעה שלי אחרת ואינה עונה לתכתיבים של מה אמור להיות
אלא מותאמת אישית למי שאני ומי שהוא.
חשוב לי לציין כי הפוסט הזה נכתב בעיקר לעצמי מעין תזכורת, הרבה זמן לא כתבתי יומן מסע או דוח התקדמות.
