היא לומדת דברים חדשים עכשיו
מנסה ליצור סגירת מעגלים לגבי העבר שלה
ומה שעבר עליה בחודשים האחרונים.
היא לומדת גם שחשיפה רגשית זה לא בהכרח דבר רע
אחרי ששנים למדה לא לעשות את זה
עכשיו היא עושה זאת גם כי מסתבר שהגוף סובל את מה שהנפש מרגישה
וגם כי היא מנסה להיות אדם טוב יותר עבור עצמה ועבורם.
בתור כלבת מלחמות ותיקה לא קל להפוך להיות כלבת שעשוע
ללמוד פשוט לנער את הכל ולא לשמור טינה.
מסתבר שזה גם מאד מתגמל ימים ולילות של קירבה
ללא קשר למרחק הפיזי, להרגיש עטופה ואהובה.
חפירות עמוקות וספנקים כואבים מסרגל החינוך ומידיו של אדונה
מלווים בלטיפות ארוכות כדי שדברים לא יצוצו
ממזר הוא האדון שלי יודע מה אני צריכה ומתי.
להעיר אותו בליקוקים ארוכים שמתוגמלים בחדירות כואבות וגמירות אינסופיות
להיות צומי, כן מוניק צומי מאד מאד לפעמים (מסתבר)
ולהראות שהיא נזקקת, צמאה וזקוקה לחיבתו ואישורו של אדונה.
מי היה מאמין שממוניק זה יצא, אבל כן מוניק היא כלבת שעשוע מלאת צומי ואהבה
דורשת צומי וחינוך קפדני :)
אז לקראת יום ההולדת המתקרב ובא מקווה שאצליח לסגור מעגלים ולפתוח מעגל נקי בעזרתו של אדוני.