אמת

הים היה כראי כסוף, שטוח ושקט

הם נכנסו למים, למקום אליו הם מחוברים הכי

 הוא הלביש אותה עליו כמו שהיא אוהבת

והיא מנשקת, מחייכת וצוחקת בתמימות ילדותית מה

כשהיא החלה להרגיש את ידיו משוטטות בין רגליה 

מביטה בו בשובבות וסוקרת את סביבתם הומת האדם

כשידו חדרה אל חורה החם לא יכלה להחביא את מבטה המחורמן

ולהשתיק גניחה רועמת היא הצמידה את פניה אל חזהו כדי להחניק 

את גניחותיה כשגמרה בפראות לא יכלה לא להתכווץ ולהתפתל על מותניו של אדונה

וללחוש משפט על בושתה באוזניי אדונה שלא הספיקה לבקש אישור גמירה

וכך אדונה חזר על מעלליו עד שרכושו הצליח לבקש אישור

היא נתלתה עליו בחוסר כוחות, מנסה להסדיר את נשימתה

כשראשה על חזהו והמים שוטפים אותם כשהשמש שוקעת לתוכם