אתמול חברה כתבה על הכנעה מאהבה
וגרמה לי לחשוב עד כמה זה נכון.
נכון שישנה את השליטה הפיזית אבל אישה חזקה ניתן להכניעה רק באהבה
לא בכל מיני אימרות שלוף או בכמה משימות והצלפות רק באהבה.
זה מחזיר אותי ליום שהחלטתי להכנס לכלוב, לעולם הבדס"מי בצורה פורמלית
לא עוד אנשים שחושבים שכסף וסטטוס מקנים להם שליטה
ולא עוד אנשים שמתיימרים להיות ונילים ולמעשה במקרה הטוב הם בדס"מי
ובמקרה הפחות טוב הם וניליים עם נטייה לאלימות.
בהתחלה לא היו לי יומרות או כוונות למצוא אהבה, זוגיות רק רציתי לחקור את המקום הזה שבי
ואז הבנתי כל עוד שזה היה ללא רגש, כל עוד שזה הגיע ממקום של האגו של הצד השני המקום הזה של "אני שולט את נשלטת"
לא היה מי שהצליח לשלוט בי כל התמרונים של מוניקי פעלו, כל ההתרסות משהו בי לא היה מוכן להכנע.
באמת שחשבתי שאין מי שיכול לשלוט במוניקי לא קשרתי את זה לרגש כלל וכלל
ותמיד אמרתי לחבריי כאן בכלוב מוניקי לא ניתנת להכנעה תנו לי כל שולט ורוב הסיכויים שהוא יכנע קודם.
היום בסקירה של כמעט שנתיים פה אני יכולה לומר בוודאות שאישה חזקה ניתן להכניעה רק באמצעות אהבה
וזו היתה גדולתו של אדוני, לא שליטה באמצעות סיסמאות והצלפות אלא בהבנה, חמלה והבנה.
נ.ב
תודה לחברתי על התזכורת :)
