נסעתי לי היום בכביש איילון
היה פקק ארוך - בוקר טיפוסי
שמעתי שיר שאני מאוד אוהב
ורציתי להקדיש אותו לאחת שהעתיד
עוד יפגיש ביננו...
אז לאחת ...........
" שומע איך את שרה בשבילי
רואה אותך רוקדת לפניי
בר כזה במו עיניי
נוכחותך היא אש בעצמותיי
מתוך שאת שומטת את בגדיי
גופך נכסף בכל צבעי הקשת
ואת רואה אותי רואה
וכמה את יפה כשאת נרגשת
את מתקרבת אלי לאט
לאט
בין לחישה למבט לאט
לאט
את מגלה מי אני לאט
לאט
את מגלה לי מי את לאט
לאט
מפתיע איך גופך כל כך מוכר
ואיך נוגעת נפש בבשר
דבר כזה לא יתואר
אף פעם לא הכרתי בעבר
את מתקרבת אלי לאט
לאט
את נמסה בין ידיי לאט
לאט
גולשים גלים אל החוף לאט
לאט
בתנועה לאין סוף לאט
לאט
את מתקרבת אלי לאט
לאט
בין לחישה למבט לאט
לאט
את מגלה מי אני לאט
לאט
את מגלה לי מי את לאט
לאט "
ועכשיו כל שנותר הוא ......... שתבואי
לפני 20 שנים. 24 בנובמבר 2004 בשעה 10:40