הבלוג של D.J

יש כאלה כשמקבלים מכתב - שמחים
יש כאלה שעצובים .....
כל אחד ואחד מאיתנו (ואני אומר אחד - כי אין הרבה בחורות שמקבלות את המכתב בנ"ל ) - רואה את הצבע הזה ומקבל צמרמורת קלה .... תחושה אמביוולנטית אוכזת בי כל פעם שאני מקבל אותו - אתם בטח כבר שואלים - נו על איזה מכתב הוא מדבר ? אז המכתב הוא המכתב הירוק ששולח צה"ל כל שנה לאהוביו והצבע הוא ירוק (כי המעטפה החומה לא עושה רושם על אף אחד) אז כן כן קיבלתי צו מילואים - שוב .....
תחושה מוזרה מציפה אותי הפעם כי הפעם האחרונה לא היתה טובה כ"כ והפעם אנחנו נשלחים לאותו מקום - עזה - כל פעם כשאני שומע על צה"ל על הפעולות שעושים החיילים בכל מקום כדי לשמור עלי - עלייך ועליך - פעולות שנותנות לי שקט ובטחון ללכת לישון בלילות הקרים של החורף הזה ואני יודע שהן קשות עולות בי הרבה מחשבות - אז אני מקדיש את הבלוג הזה לחיילים ששומרים עלינו עכשיו ולא מול תנור שמחמם להם את הרגליים אלא נוסעים בבטשית או האמר או עומדים במחסומים לכולכם תודה - והשיר הבא מוקש לכם :

These mist-covered mountains
Are a home now for me
But my home is the lowlands
And always will be
Some day you'll return to
Your valleys and your farms
And you'll no longer burn
To be brothers in arms

Through these fields of destruction
Baptisms of fire
I've witnessed your suffering
As the battles raged higher
And though they did hurt me so bad
In the fear and alarm
You did not desert me
My brothers in arms

There's so many different worlds
So many different suns
And we have just one world
But we live in different ones
Now the sun's gone to hell
And the moon's riding high
Let me bid you farewell
Every man has to die
But it's written in the starlight
And every line in your palm
We're fools to make war
On our brothers in arms