פתאום הכל התבהר
כאילו נמצאה חתיכה נוספת, חשובה לפאזל שהוא אנחנו, לפאזל שהוא המקום הנשלט שלו וכל התמונה שאנחנו מרכיבים כמעט 3 שנים לאט ובזהירות התבהרה.
המבט שיש לו בעיניים בכל פעם שהוא מסתכל עלי
השפתיים שנפרדות כשהוא כורע לרגלי ומנשק את גב ידי
אין התחכמויות שלא לצורך
אין נסיונות לברוח מה''נמוך''
פתאום מצאתי שהוא מוכן
פתאום הוא היה שם, כנוע, מבקש, מבין, צריך
רוצה לרצות, לתת את כולו לי, להיות הכי טוב עבורי.
ואני שלמה.
רגוע לי בפנים, הזן הטוב ביותר של הגשמה עצמית, האני האמיתי שיש לו מקום, השולטת שבי שמרימה את ראשה בגאווה אל מול הנשלט הכי מושלם בעולם עבורה.
והוא שלי.
והוא רוצה להיות הכי נכון לי, הכי שרותי, הכי מעניק והכי אוהב שאפשר.
שקט לי בלב, בנשמה, בבטן.
וזה לא שהיה רע קודם. אדרבה.
אבל בשבועות האחרונים נפתח לו חלון
ודרכו אני חווה איתו קשר שאין בו אגו
התמסרות ללא שאלות
כניעה שלמה לרצונותיי עד כמה שיהיו קיצונים, כואבים או מגרים
הצורך שלו להיות הכי נכון לי שולח לי גלים של רוגע, מניח את היסודות לשלב הבא.
ואני שלו
אתה אהובי, בן זוגי והנשלט המושלם שלי
ואם תמשיך בדרך הנפלאה בה התחלת ללכת, אוביל אותנו לעולמות נפלאים וגבוהים, כאלה שאולי העזת רק לפנטז עליהם.
אבל בעצם, אם אצטט אותך, הגשמתי את כל הפנטזיות שהיו לך.
למה שההמשך יהיה שונה?
תן לי את כולך עד כמה שניתן
סמוך עלי שאשמור עליך מכל רע
אהוב אותי בכל מאודך
והמשך להתקדם לבלתי נמנע
אלי
