אבחנות לא מקוריות

חיוך - מממ זה מעניין
השאיפה פה היא מאוד יפה צודקת והרואית .
אבל מעבר לזה היא אידיאלית בלבד ואינה יכולה להתקיים במציאות .
הרבה לפני שהקטגוריות עוזרות לנו להחליט תוך כדי תנועה או סיבה אבולוציונית אחרת ( שהרי בכל אדפטציה יש מין הסיפור וההמצאה בנוגע לסיבות בעטין התעצבנו בצורה הזאת ) . הם עוזרות לנו לבצע את פעולת המחשבה מיסודה . את לא באמת יכולה להתנקות מהם .
שאת פוגשת אדם כלשהו את מראש מתייגת אותו כ ..
משהו לא כלום
כחי ולא כדומם
כאדם ולא ככלב
כאוכל ולא כאוכל
ועד המון תיוגים אחרים
למשל עם מולך אישה את מתייגת אותה בתור בעלת רחם
זה פחות העניין האבולוציוני כמו זה שהחומר שהמוח עובד איתו אלו המושגים
ומושגים כל עיקרם הוא תיוג . המפגש הראשוני מול כל דבר כולל בתוכו בהכרח גם תיוג
אני לא חושב שאפשרי להשהות את התיוג
מה שכן אפשרי ואף רצוי
הוא להשהות את השיפוט על התיוג
כלומר זה שתייגתי אותך בתור חי ממין אדם מזן נקבה
לא אומר שאת משהו אחר מלבד דברים אלו
:)

מאו​(שולטת) - גם זאב, כלב וחתול הם:
"חיה"
עם
"4 רגליים"
אבל תיוגים חיצוניים הם הגיוניים - מדובר בהבחנה שלא דורשת התעמקות
בעוד ש-
"טורפת", מסוכנת", או להבדיל "נותנת"
אלה תיוגים שדורשים זמן.
ולדעתי אלה לא שיפוטים על התיוג עצמו
אלא הערכה לגבי השפעת התכונות האפשריות של המתוייג עליך
כלומר, תיוגים נפרדים.
מצד שני, סמאנטיקה. :-)
אתה בכלל מסכים אתי רק קורא לזה שיפוט ולא תיוג

מאו​(שולטת) - אגב, אם מולי אישה, לא הכרחי לתייג אותה כבעלת רחם
http://www.thecage.co.il/profile/55842/
תיוגים והכללות הם דינמיים ולכן קשה להשען עליהם
אמנם אי אפשר להימנע מהגדרות מהות באופן כללי
אבל ברמת האינטראקציה זה ניתן, למרות שבהחלט מדובר במאמץ מודע
(עבורי לפחות.)

חיוך - מממ ההבדל בינינו הוא לא סמנטיקה
אלא ההבדל בין הכרה לאתיקה
הפרופיל שנתת לי הוא דוגמא מצויינת להבדל בין הכרה לבין אתיקה ולהבדל בין תיוג לבין שיפוט
במקרה הזה השיפוט גובר על התיוג
שהרי מבחינת מושג היא אינה אישה כלל . היא אינה ממלאת אחר ההגדרות שבונות את המושג נקבה .
מבחינת התיוג שלה מדובר בזכר
מבחינת השיפוט שלנו אותה אנחנו שופטים אותה כנקבה
ולא מדובר רק על תיוגים כללים וחסרי משמעות . הרי שאני כותב לך את הדברים האלו אני כותב לך אותם מכיוון שתייגתי אותך כבת אדם ולכן גם הערכתי שאת מסוגלת לקרוא ולהבין את מה שאני אומר . לו הייתי מקטלג אותך ככלבה כנראה שהייתי נותן לך ממתק על הפוסט המעניין אבל בוודאי שלא הייתי מגיב לך בכזאת אריכות .
אני חושב שמה שאני רוצה להגיד הוא
שהתיוג הוא הכרחי
השיפוט נתון לבחירה

מאו​(שולטת) - אני עומדת על דעתי שמדובר בסמאנטיקה
ואם הייתי כותבת "זיהוי" במקום "תיוג", זה היה מקל עליך?
דוקא הדוגמה שהבאתי מראה שלא תמיד ניתן לסמוך על מבט שטחי.
באשר לקטע על כלבה, ביום שאפגוש כלבה היודעת כתוב אקרא כל מילה
:-)

חיוך - אני לא מתכחש שזה דיון סמנטי
כלומר על משמעותם של המילים וההבדל הקטן בין מילים
אני פשוט לא מקל ראש בעיניינים סמנטים .
שוב זה הכל עניין באיזה מסגרת את רוצה לנהל את הדיון .

מאו​(שולטת) - אני מאד אוהבת מילים
וכאן אנחנו מדברים על משמעות שאתה נותן להן
וכמו שאמר האמפטי דאמפטי... :-)

חיוך - ואני אגיד עוד דבר למרות שזה לא בסדר הכרונולוגי הנכון
התיוג הוא רציף נעשה כל הזמן ומשתנה בלי ערף
במפגש הראשוני שלי עם הדבורה מאיה היא תתויג כנקבה . בהמשך כאשר עובדות אחרות יצוצו התיוג שלה ישתנה .
ההבדל בין תיוג לשיפוט נעוץ ביחס בין העובדה למושג .
התיוג הוא אנלאיטי כלומר נובע מהגדרת המושג .
כלומר משולש הוא בעל שלוש צלעות
אישה היא בעלת כרומוזום xx ( ברחתי מדוגמאת הרחם :))
והתפוח הוא עגול
השיפוט לעומתו הוא סינטטי כלומר מורכב הן מההגדרה והן מין הנסיון.
המשולש הוא צורה יפה
האישה היא נותנת , טורפת מסוכנת ( אישה כלבבי אין מה להגיד :))
והתפוח הוא טעים

מאו​(שולטת) - איפה הויכוח עם מה שאמרתי? כאשר אתה בעצמך מסכים שמסקנותיך משתנות תוך כדי תנועה...
אישית מעדיפה מאכלים אחרים :-)

חיוך - מממ אני לא רואה את זה כויכוח בכלל
העניין הוא לא אם צודקת את או טועה
אלא לאיזו רמה של דיוק ואבחנה ירדת .
זה בהחלט יכול להשמע קטנוני וחוטא לכוונה המקורית שלשמה נכתב הפוסט . במציאות היומיומים שבה אנחנו חיים זה בהחלט לא משנה עם מדובר בשיפוט או בתיוג . ואין לי וכוח כלל עם השאיפה שהפוסט מעלה .
אבל ברמת הדיון הפילוסופי הטהור ההבדלים והאבחנות הללו הם אלו המשמשים דלק להמשך הדיון
לדוגמא
השאלה האם זה שאני מסכים שהמסקנות משתנות תוך כדי תנועה אומר בעצם שאני מסכים עם המסקנות שניתן להסיק מהפוסט היא שאלה שראויה לדיון פילוסופי אולם אינה ראויה בדיון יומיומי

מאו​(שולטת) - לאיזו רמת דיוק עליתי*

חיוך - מממ ראובן אתה מדבר על שתי דברים שונים לחלוטין
התפיסה האינסטקטיבית של ההכרה היא עדיין תפיסה
והינך בוודאי יודע שמאז קאנט תפיסה משמעותה חלקוה לקטגוריה של סוג מספר איכות וסיבה
אבות אבותינו התגברו על האינסטינקט לחשוב על השמש כעל סוג של אלוהים מכייוון שהם קיטלגו אותה בצורה שונה . השמש לא הפכה מאלוהים לחסר קטגוריה אלא מקטגוריה אחת ( אל ) לקטגוריה שנייה ( כוכב )
מממ הדוגמא עם האחות מחדדת דווקא את הנקודה בה סיימתי את התגובה שלי
אני יכול להשהות את השיפוט המודע שלי ולהגיד לעצמי
האשה הזאת לא מעצבנת אלא תהפוך אותי לעשירה
עדיין כל מה שעשיתי זה להחליף קטגוריה ממעצבנת לתהפוך אותי לעשירה
שלא נדבר על זה שאני חושב יודע שהיא אחותי ( תיוג ) ושאני יודע שהיא אישה ( תיוג )
אתה לא באמת יכול לחשוב על משהו מבלי לקטלג אותו קודם