איזה "תענוג" זה להיות חולה, במיוחד בקיץ. בחוץ יש 30 ומשהו מעלות חום ואני עם חום בבית. האף סתום הכל סתום והגוף כמו סמרטוט. עד שהגיע החופש לנפוש קצת ולבלות אני מוצא את עצמי חולה.
מחר אני מתכנן להגיע לאוטומוטור וכבר אני רואה שיהיה לי כח ללכת איזה שש שעות בדוחק בין אנשים כאשר אני נכנס ויוצא מביתן לביתן ועובר ממזגן לחום למזגן וחוזר חלילה. אני לא אתעלף שם. בדוק שלא...
לפחות יהיו דוגמניות חתיכות. אה כן, ומכוניות יפות .בשביל זה אני הולך לא ? תמיד מלבישים אותם בבגדים הדוקים ונותנים להן להסתובב על במה מסתובבת שגורמת לי להרגיש כמו בלונה פארק למבוגרים. הן תמיד מצכיה או מדינה אירופאית אחרת, צעירות אולי בנות עשרים עם חיוך קבוע על הפנים. תמיד אני אומר לעצמי בואי קחי משכורת חודשית ותהיי המלכה שלי. בשביל מה את עומדת שם על הבמה ומחייכת לאנשים שאת לא מכירה ? הנה אני כאן בקהל. אני אעשה ממך מלכה ! בגדי העור והמגפיים הגבוהים שאת נועלת יכולים להישאר אין לי בעיה. רק תוסיפי שוט או קיי ?
ראבאק אולי מחר אני אעשה את זה? ככה עם 39 מעלות חום אני אגש ואציג את עצמי ואגלה לאחת מהן את התוכנית שיש לי עליה ועל רגליה הארוכות? כן... ברור. בטח. לא, לא, מחר אני עושה את זה. לאאא... זהו אני לא הולך אחורה. נגמר. מחר אני מביא מלכה ביבוא אישי ועם כל התוספות. אתם תראו...
ואולי זה בעצם החום שתוקף אותי שכותב כאן עכשיו? הרי נשים הן לא חפצים ולא רכוש שאני יכול לקנות. להיפך נשים הן מלכות העולם ואנו אנו הגברים צריכים להיות מוצגים שם לראווה בין כל המכוניות ! מה נסגר איתי ?
הגיע הזמן לאיזה נורופן ותה עם דבש או תרופת סבתא אחרת ( תציעו הצעות, מבטיח לבדוק אותן ) ואולי גם קצת שינה לא תזיק.
בריאות לכולם.
לפני 12 שנים. 8 באפריל 2012 בשעה 16:28
