חור המנעול

יום שישי חמש בבוקר. התעוררתי. יש סופה בחוץ והחורף שאני כל כך אוהב הגיע . קשה לי להירדם בחזרה בגלל החלום שחלמתי, כל כך מסובך וכל כך מלא משמעות.

שונא שזה קורה. כל הבילבול ועד שאתה מסדר לעצמך את הראש בחזרה , שעה שלמה עמדתי בחלון והסתכלתי על הגשם ובראש תיקנתי את כל מה שהיה בחלום.

שעה שלמה תיכננתי שאני אכין לעצמי כוס קפה אבל העצלנות הרגה אותי . כל כך קשה להגיע עד למתקן המים .  כבר אפילו לא צריך לחכות שירתחו אבל העצלנות עשתה את שלה .

פתאום יש לי חשק לדבר . לשמוע קול של בן אדם אחר, אבל בשעה כזו ? מי ער ? בא לי לספר מה חלמתי ועד כמה זה עדיין חי בתוכי מה שקרה שם .

אולי בפעם אחרת. החשק לקפה גבר על העצלנות...