לפני 12 שנים. 11 בדצמבר 2011 בשעה 20:02
שעון החול זורם
ואיתו זורמים הימים
ימים של עצב
ימים של סתם
ואפילו פה ושם רגעים של שמחה
רגעים של אפור בכל השחור הזה
מנהרה שלא נגמרת
רק כשעון החול יחדל ממסעו
אומרים שאי אפשר לעצור את הזמן
רק לעשות אותו יותר קל
כל גרגר שנופל מוסיף למעמסה
העגלה שוקעת אין עצור
לא יכול יותר למשוך אותה מהבוץ
איפה הגרר שצריך אותו
(לא שזה יעזור)
העגלה שקעה עמוק מדי
אין תקומה
רק לנטוש
להשאיר את הכול
לקחת רק את מה שבאמת חשוב
דבר אחד או שנים
כאלה שאי אפשר בלי
ולנסות להתחיל מחדש