שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הדממה שבלב בין דפיקה לדפיקה

לו כה-אמר אדוניי יהוה, יען הישפך נחושתך ותיגלה ערוותך, בתזנותייך, על-מאהבייך; ועל, כל-גילולי תועבותייך, וכדמי בנייך, אשר נתת להם. לז לכן הנני מקבץ את-כל-מאהבייך, אשר ערבת עליהם, ואת כל-אשר אהבת, על כל-אשר שנאת; וקיבצתי אותם עלייך מסביב, וגיליתי ערוותך אליהם, וראו, את-כל-ערוותך.
חלקכם יזהו אותי ויעשו את הקישור מי אני.

http://www.youtube.com/watch?v=AiZJNlzhpp4
חלקכם יבוזו לי
חלקחם יתעלם ממני
אבל אני יודע שישנם כאן גם אנשי חסדי
לפני 12 שנים. 20 בדצמבר 2011 בשעה 7:12

העונש האולטימטיבי שלי
לקחת משהו שאני מאד אוהב
לעשות את זה מהסיבות הלא נכונות
להיות עם רגשי אשם
להצטער על מה שאני עושה
לדעת שאני הורס אדם אחר
לשנוא ולמות
אבל למה הוא צריך להיות הקורבן
מי ייתן לי כוח
לברוח

זאבה מטורפת חיים ומוות ביד הלשון - העצה שלי היא:תקשיב לאישה שעברה לא מעט בחייה ויודעת על מה היא מדברת...
אל תבחר לברוח..
בריחה היא לא פתרון לכלום...
אל תצטער על כלום...
אם הרגשתך היא חרטה או צער
על דבר שקרה בעבר...
שנן את המשפט הבא:
"הדבר קרה,אי אפשר לשנותו"....
להבא בחר דרכים טובות יותר
וסמוך על התחושות שלך
ובעיקר על הלב שלך.
כך גם תגיע רחוק יותר..:)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י