לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייך לך

לפני שנתיים. 19 באוקטובר 2022 בשעה 20:12

כבר שנים שלא נכנסתי לכאן 

אבל משהו בי התעורר

לא יודע מה זה

אולי חשבתי שאני יכול לחיות בלי השליטה - אבל איכשהו  לאחרונה המחשבות הללו מציפות אותנו 

התחושה הזו - שאני צריך להיות חלק ממשהו , חלק ממישהו , שייף למישהו . 

אז נכנסתי, וקראתי , וזה עשה לי חשק לכתוב עוד 

 

עיר זרה שבה גדלתי , אני בחור בן 20 מחכה בתחנת אוטובוס. 

גדלתי פה \ אבל עכשיו פתאום הכל נראה לי שונה , זה לא מה שאני מכיר, אני מרגיש שכל מי שעובר ברחוב בוחן אותי - מסתכל עליי, מקנא בי. 

קבעתי איתו פה, קצת רחוק מהבית שלי. לא היה לי איך להגיע - אבל לא רציתי לספר לו בדיוק איפה אני גר - יש קצת בטחון בזרות.

הוא בן 40, הוא שמנמן , מזרחי שחום והוא צריך לאסוף אותי .

הרכב עוצר שני מטר ממני, חלון נפתח וגבר שואל אותי מה אני עושה פה. אני שם לב שזה מרצדס שחורה. מאיים.

אני עונה שאני מחכה לחבר, הוא אומר לי לעלות.

אני מופתע - הוא יותר מבוגר שהוא סיפר, הוא יותר שמן שהוא סיפר לי והוא יותר גברי שהוא סיפר

אני לא אשקר - הרכב לגמרי עשה לי את זה. הדומיננטיות שלו לגמרי עשתה לי את זה. הלבוש. אני כל כך שטחי.

אני פותח את הדלת וריח של עור עולה לי בנחריים.

זה לא רק המושב מעור- זה משהו בתחושה הזו של לעלות לרכב זר של גבר זר. גבר זר שאני רוצה לרצות.

גבר זר שבוחן אותי , שמסתכל עליי כמו חתיכת בשר, שעורג לי.

אני מתיישב, סוגר את הדלת שנסגרת בעדינות כזו שאופיינית למכוניות יוקרה, הוא פונה אליי ושואל אם הכל בסדר.

אני עונה שאני קצת חושש - כי אני לא מאוד מנוסה והכל חדש לי 

הוא אמר שרואים אליי - אבל שאני ממש חמוד. הוא מחייך אליי חיוך אבהי - ושואל לאן אני רוצה שנסע. 

אני מציע שנסע לבית קפה שאני מכיר - שנוכל לדבר ולהכיר. הוא מתחיל לסוע ואני מרגיש כבר יותר בנוח. אני מבין שהוא גבר רגיל, דומיננטי, ואני מרגיש תחושה של בטחון.

אני אוהב את זה שהוא נוסע לאט. אני אוהב את זה שהוא שואלל לשלומי ומחמיא לי , אני אוהב את זה שהיד שלו על הירך שלי.

שאנחנו מגיעים, והוא כבר חנה - הוא מסתכל לי בעיניים - ואומר לי לצאת מהרכב- אני מתפדח. יש שם המון אנשים, אני לא יודע למה אמרתי לו לסוע לפה.

הוא קולט אותי בשניה. וממשיך בנסיעה. הוא מציע שנסע למקום שקט יותר.

מקום רגוע יותר

מקום אינטימי יותר

מקום שבוא הוא יוכל להשתמש בי .

אני לא מתנגד

אני פשוט יושב שם וזורם - משהו קרה בי - אני כבר לא בעל רצון - אני כבר לא בדייט - אני מרגיש שאני רוצה את הגבר שאיתי , אני עוד יותר רוצה שהוא יהיה מרוצה ממני.

 

אנחנו מגיעים לרחוב שקט, חונים, הוא יוצא מהרכב ופותח לי את הדלת. 

הוא נמוך ממני, וזה מרגיש לא נכון, אני מרגיש שאני צריך להיות נמוך ממנו, אני מרגיש שאני מתכופף לידו.

נכנסים לבר סגור. יש לו את המפתח.

הוא אומר שזה עסק של "חבר" שלו, נוכל לשבת שם בשקט ולדבר.

אני לא בטוח שאני רוצה לדבר.

אנחנו באמצע בר ריק, שקט, והוא אומר אומר לי לקום ולהביא לו בירה מהמקרר - ולקחת לעצמי מה שבא לי.

אני מבצע .

הוא שואל אותי אם אני זוכר על מה דיברנו טלפון- דיברנו על כל כך הרבה דברים .

הוא מוציא שקית ופורש אביזרים על השולחן:

חרוזים אנאליים, דילדו בינוני, קולר מעור, וחוטיני בצבע אדום.

הוא שואל אם אני רוצה להיות ילד טוב - אני אומר שכן

הוא שואל אם אני רוצה לגרום לו להיות גאה בי - אני עונה שכן

הוא נותן לי את החוטיני ביד ושולח אותי להתלבש בשירותים. אני צריך לחזור עם החוטיני וזהו.

בלי לחשוב בכלל אני לוקח את התחתון ותוך שתי דקות אני עומד לידו עם זקפה חזקה וחוטיני נשי אדום.

הוא קם , מסתכל לי בעיניים - ופשוט מנשק אותי 

וזו היתה הנשיקה הכי מרגשת שלי , לא רציתי שהיא תגמר לעולם . 

 

עגבניית שרי - כולנו חוזרים לבסיס. במוקדם או במאוחר.
ברוך שובך :-)
לפני שנתיים
toyboy2005​(נשלט) - תודה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י