|
|
|
הספה הזו ממש גדולה.
מה פתאום, השולחן עשוי מעץ.
מה?! איך זה ייתכן, היא בכלל מעור.
את השולחן צריך לצבוע בורוד!
אני אמרתי שצובעים בכחול את הכסא.
אפשר לסגור את החלון?
הדלת בכלל סגורה.
סגורה?.. המנורה דולקת.
את מתבלבלת, יש בכלל שני חלונות.
אני רוצה לשתות תה עכשיו.
אני שותה קפה בבוקר.
אפשר ללכת לישון?
יש את המסיבה של אחי שבוע הבא.
נשיקה, לילה טוב.
נשיקה וחיבוק, לילה טוב.
רוצה לא להיות פה
לא להיות בשום מקום בכלל
להיעלם לכמה זמן
לא לתת הסבר לאף אחד
מחשבות שלא רצות
שקט בפנים
לא לחשוש, לא לפחד
להיות רגועה ליום אחד
פשוט כך
זה לא צריך להיות מסובך
רוצה להיעלם
לא להיות פה
ולא בשום מקום אחר בכלל
רוצה שקט
בעיקר מעצמי...
רציתי, ניסיתי, מאד, מאד..
ולא יצא מזה כלום.
אני כועסת, כל כך כועסת
רוצה לצרוח, לצווח
אבל בסוף.. כלום.
את רוצה להיות איתו, עכשיו
לדבר איתו
להתחבק איתו
לצחוק איתו
להנות איתו
את מאד רוצה, הכי רוצה את זה
אובססיבית משהו או אולי המונח המתאים הוא חלשה
את רוצה
ואת יודעת שגם אם זה יקרה, זה לא יהיה כמו שאת רוצה
כי לא תקבלי את מה שאת רוצה
את רוצה
ואת חלשה
ואת בעיקר מוכרת לעצמך אשלייה.
נו, תבוא כבר, תזיין אותי
תסובב אותי איך שאתה רוצה
תיגע בי איך שבא לך
מבטיחה אני אעשה לך נעים
אהיה ילדה טובה (לא בטוחה..)
לא, לא, לא אתה מהפנטזיה (אתה מושלם, אל תכעס)
אתה האמיתי...
בואי אלי
אתה מוזמן להתקרב
תלטפי אותי
הושט אלי את ידך
הראי לי אותך
תתאמץ קצת, תוריד לבד
תיגעי בי
כשתיפתח
נשקי אותי
כשתאהב.
היסטרית, רועדת
יורה לכל הכיוונים
הקרקע אבדה
נשברת
רסיסים, רסיסים
אני ריקה
קפואה
רוצה את הבלתי מושג
צריכה לעשות את הבלתי אפשרי
עוצמת עיניים
מנסה להרפות
חסרת שקט
נותרת
רסיסים, רסיסים.
לילה טוב.
קמתי כבר לפני שעה ואני רוצה לוותר.
אין לי כוח, אני רוצה לישון.
את מבינה על מה את מוותרת, אני שואלת
את עצמי.
כן, אני יודעת, והדמעות זולגות.
אז אל.
מה את עושה פה?
מחפשת סטוץ.
וואלה?
וואלה.
מגניב. איך את נראית?
זה משנה?
קצת אבל בעצם לא ממש, אני חרמן.
במה את עוסקת?
זה משנה?
לא, בכלל לא.
איך קוראים לך?
וזה משנה?
לא ממש, סתם לידע כללי.
הבנתי.
מתי לצאת?
לא משנה, כבר לא בא לי.
את מדממת, את יודעת?
כן, אני מרגישה.
הגיע הזמן שתחתכי.
כן?
לא את מה שקל לך, את מה שקשה.
אבל.. זה קשה.
נכון, וזה יעשה לך טוב.
