לפני 7 שנים. 15 באוקטובר 2017 בשעה 18:24
המשתמש החדש שלי והבלוג החדש שלי הוא :
TheMentor
מהגיגי ליבי
מקום לספר, לפרוק, להיחשף - מקום שיהיה רק שלי ובשבילי.לפני 7 שנים. 29 בספטמבר 2017 בשעה 10:11
תודה לכלובי על החנינה.
לפני 7 שנים. 29 בספטמבר 2017 בשעה 6:44
השורה התחתונה היא שכולנו נמצאים בכלוב בגלל הנפש.
הנפש שלנו דורשת משהו.
משהו שבעולם הואנילי הנורמטיבי לא הכי מקובל.
חלקינו הגדול דורש את זה בגלל צורך ריגשי עז.
בעולם הואנילי אף בחורה לא תיכנס לחדר במלון קשורת עיניים ותעמוד על ארבע ותתמסר בצורה כזו טוטאלית לאדם שכעיקרון הוא זר.
(גם אחרי חודש הכתבויות לעומק - הוא עדיין זר).
היא לא שם בגללו. היא שם בגללה.
היא צריכה להיות כנועה מול מישהו.
לא מול כל אחד אבל כן מול האחד שיכבוש אותה.
גם אני מחפש מישהי שתכבוש אותי. מישהי שאבטח בה עד לרמה כזו שכל המסיכות יפלו ואהיה שלה.
אני מחפש אותה בשתי הצדדים. גם בתור שולט וגם בתור נשלט.
היא חייבת להתפשט מולי מנטאלית לגמרי, וגם אני מולה.
כרגע יש מישהי שמעוניינת בי,
ובמה שאני צריך ורוצה.
היא מוכנה להתנסות.
ואם זה יקרה - היא תקבל את כל כולי.
הכל יתקלף. הכל.
נישאר ערומים מנטאלית...
בואי. אני שלך.
לפני 7 שנים. 29 בספטמבר 2017 בשעה 5:01
06:10 : למה אתה מכבה לי את המאוורר
07:35 תמיד תעיר אותי בערב חג ?
על תקרית המאוורר ממקודם
07:40 מה התוכניות שלך להיום?
אילו תוכניון? אין לי תוכניות... יום כיפור. מה התוכניות שלך ? לרקוד סלסה! נו באמת... אני יורד להביא דברים מהאוטו
"אי אפשר לדבר איתך"...
יצאתי בצרחה וטריקת דלת.
אני שונא אותה כשהיא ככה.
היא מוציאה את הרע שבי.
לא רוצה להיות איתה בכיפור.
שוקל ברצינות לנסוע להורים
לפני 7 שנים. 29 בספטמבר 2017 בשעה 3:50
אני לא אדם דתי. אבל אני צם מגיל 10.
אני רואה טלויזיה, קורא ספרים, הולך ברגל... הרבה.
השנה הזו תהיה הראשונה שלא אצום בה.
הכדורים שאני לוקח יעשו לי חור בבטן. פיסית ומנטאלית.
הם מעוררים תיאבון גדול- ובכיפור זה לא יסתדר.
אז... איך אתם בכיפור?
לפני 7 שנים. 28 בספטמבר 2017 בשעה 15:09
כיפור בפתח.
כולם מבקשים סליחות.
אז נכון שהסליחה הכי ברורה שאני צריך לבקש היא מאישתי ומבני...
אבל אולי לא?
אולי הסליחה שאני צריך קודם לבקש
היא מעצמי?
סליחה על שהבאתי את עצמי למצב של סקס רע שבע שנים.
סליחה על שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין שצריך לעזוב סוף סוף?
על שנתתי לעצמי לחיות בשקר 7 שנים, ושנאתי כל רגע?
ואולי גם הפעם לא אמצא את הכוחות הנפשיים לעזוב...
ואז שוב איאלץ לבקש בשנה הבאה סליחה ... מעצמי.
לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 23:27
מתרגש נטו....
בזכותה :)
לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 21:54
וזה העיניין. כולנו חיים במציאות שבה יום רודף יום.
שיגרע.
ולעיתים קרובות אנו מרגישים שחוקים. ללא כוחות. משועממים.
היה לי יום מיוחד היום. באמת.
ורציתי להודות על כך.
מי שיודע שהוא היה חלק מיומי המעניין - יודע.
מקווה שמחר יביא לי הרפתקאות חדשות.
לא. לא מדובר בהרפתקאות כ א ל ה.
אבל לפעמים שיחה טובה...
היא הרפתקאה ניפלאה.
לילה טוב לכולם!
לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 13:28
פניתי היום לשני מודעות דירת חדר.
מחר אלך לראות אותן.
רוצה לבד.
רוצה עכשיו.
לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 10:10
אם מישהי או מישהו
מחפש/ת עונש אכזרי
לנשלט/ת שסררה...
יש לי רעיון זדוני מאוד...