ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהגיגי ליבי

מקום לספר, לפרוק, להיחשף - מקום שיהיה רק שלי ובשבילי.
לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 8:52

ידידות היא לא מילה גסה בעיניי!!!

אני אמנם רעב לסשן,

אבל אם אני לא מתאים לך מכל סיבה שהיא - אפשר ורצוי להישאר ידידים.

 

אני לא אדם שיטחי שכל מה שמעניין אותו זה לדחוף לך את הזין לתחת כשאת על ארבע.

אני מחפש עומק!

אם לא מתאים לך להיות שלי - 

ידידות זה אחלה :)

לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 5:19

כל כך רוצה אחת. פשוטה.

אפילו מעדיף גורה.

אחת שמעולם לא חוותה משהו מיוחד כמו סשן עם שולט כמוני.

והינה, יש פתאום איזה פתח,

איזו מישהי.

אבל עדיין המרחק לסשן גדול,

והחגים בפתח.

 

ההערכה שלי היא שאולי אחרי סוכות

יהיה מצב לסשן.

או שאולי בחול המועד סוכות אקח חופש מהעבודה מול הבוס.

ואולי גם את תיקחי.

אני כל כך רוצה אותך מולי. 

והפסקתי לאונן.

ואם המלאך ששומר עליי שומע אותי,

הוא יאפשר לי.

הוא מוכרח.

מגיע לי אותך!

מגיע לך אותי!

בואו ניסתשן.

לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 4:12

אתה מתכתב עם מישהי חדשה,

מחוייך, מחכה על קוצים להודעה הבאה שלה, שלא מגיעה מספיק מהר...

מתרגש מהתשובות שלה, מרוגש

ממנה, אפילו מינית. ושוב, מחכה 

(מטאפורית או לא) על ארבע.

דפיקות לב מואצות... חצי זיקפה,

או זיקפה מלאה.

ואז ממש לרגע...

אתה עוצר ושואל את עצמך...

ושואל:

מה אתה מרגיש? מה זה? 

התאהבות? או ריגוש מיני? אולי שניהם? מה זה בדיוק התחושה הזו?

ואחרי רגע אתה מבין שזה באמת לא משנה, ומה שמשנה זה שזה שם.

מה שחשוב הוא שאתה מרגיש מה שאתה מרגיש, ושזה כיפיי וניפלא וקליל ומרגש.

מה זה משנה אם אתה מתאהב, או מתרגש מינית, או שניהם?

העיקר שזה שם.

תחייה ותחווה את זה במלוא העוצמה.

תזרום עם זה.

Carpe diem חיה את הרגע!

 

ה

לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2017 בשעה 3:31
לפני 7 שנים. 26 בספטמבר 2017 בשעה 18:15

אני חושב שכל עוד אני דוחה את ההחלטה להיפרד, תהיה הסיבה אשר תהיה... אני אשאר רעב.

התקווה היחידה שלי היא שלפחות אם אמצא כאן נשמה טובה שתסכים להאכיל אותי בקצת מזון לנשמה בצורת סשן איכותי - אני אשאר רעב- אבל לא מורעב.

על מנת שאהיה שבע - אני צריך פרידה מוחלטת.

אפילו נישואים פתוחים לא יסייעו.

רק פרידה מוחלטת עשויה להביא אותי למצב בו אני שבע.

בינתיים אני מנסה לצוד אוכל לנשמה.

לפני 7 שנים. 26 בספטמבר 2017 בשעה 13:40

עד עכשיו הייתי רעב...

עכשיו אני גם צמא!

צמא למילותייך!

תשקי אותי בבקשה...

 

מה לכל הרוחות אעשה ביום כיפור?

לפני 7 שנים. 26 בספטמבר 2017 בשעה 9:15

יש בי שלושה אנשים רעבים.

אחד רעב לחיבוק, לשיחה, להכלה, להבנה, לנתינה, נתינה גדולה של אהבה - למי שתכיל ותקבל ותאהב.

 

האיש השני גם רעב...

הוא רעב למין. לשליטה.

הוא רוצה לעמוד על ארבע - כנוע, ולקבל ספנקים וסטראפ.

הוא גם רעב לליקוק בחור הטוסיק שלו,

שמישהי תכין אותו לחדירה ותחדור בהנאה.

הוא רעב למישהי שתשלוט בו,

שתשב לו על הפנים ותזיין לו אותם.

הוא רעב להתמסר לה. כל כולו. נפש וגוף. הוא רוצה להיות הצעצוע שלה.

 

האיש השלישי מלא אגו.

הוא חזק מנטאלית. הוא רוצה להוביל ולשלוט. הוא רוצה להעמיד אותך על ארבע ולהראות לך שהוא האחד והיחיד עבורך.

הוא צריך את הניזקקות שלך בו.

הוא רוצה שתתגעגעי לריח של הביצים שלו, שתסניפי את הישבן שלו,

שתעריצי את הזין שלו.

בתמורה הוא יעניק לך את כל כולו, 

את עצמו, את האהבה שבו.

הוא יתן לך ביטחון. הוא תמיד יהיה שם עבורך. תמיד. הוא יהיה ויאהב.

כל מה שתיצטרכי לעשות בתמורה זה להעריץ אותו ואת גופו.

 

 כולם הם אני ואני זה כולם.

תוכלי לקבל הכל בחבילה אחת...

או כל אחד לחוד.

אפשר גם לבחור שילוב של שניים.

 

אבל כולם כאן. וכולם רעבים.

רעבים למישהי שתאכיל אותם.

שתשביע אותם.

בואי.

לפני 7 שנים. 26 בספטמבר 2017 בשעה 6:27

אני מלא אהבה. מלא.

רק צריך מישהי שתבוא ותיקח.

אתן לה הכל.

הכל.

האם היא תוכל להכיל הכל?

לפני 7 שנים. 26 בספטמבר 2017 בשעה 5:21

הייתי רוצה להיות עם היכולת לשחק עם הגיל שלי.

להיות בן 30 כשארצה .... או 25... או 35... ואפילו לחזור לגיל 9.

ככה הגיל - יפסיק להיות מגביל.

ככה אוכל לזכות בך.

אבל זו רק פנטזיה.

רק פנטזיה.

לפני 7 שנים. 25 בספטמבר 2017 בשעה 20:19

יש לי בקשה מינית קטנה אחת.

קטנה אך גדולה מאוד.

להריח אותך.

להסניף אותך.

לשאוף אותך לתוכי.

 

מסכימה?