מהגיגי ליבי

אני מניח שהפוסט הזה עשוי לקומם לא מעט אנשים כאן
אבל במובן מסויים הוא המשך לפוסט הקודם.
המון דובר על כך ששולט ראוי ואחראי, אמור לשמור על ביטחון הנשלטת שלו
(או שולטת-נשלט, או שולט-נשלט וכל שילוב שהוא)
וכי נושא זה הוא חלק מאושיות הבדס"מ התיקני.

כאשר מדובר בביטחון הפיסי - זה דיי פשוט באופן יחסי,
(למרות שגם כאן בלהט העיניינים עלולות להיות טעויות)

אולם - מה לגבי ביטחון נפשי?
האם בכלל ניתן לשמור על ביטחון נפשי של נשלט/ת?

לדעתי האישית - לא.

לא - מכיון שגם הנשלט עצמו לא מודע למה יכול או לא יכול להזיק לו בתחום הזה.
לא - מכיון שנפש האדם היא מורכבת מידי מכדי שמישהו יוכל לתפוס את כל
המשמעויות והדקויות הקיימות בה.
לא - מכיון שלא מעט אנשים שמגיעים לתחום הזה (ואני לא מכליל אבל..)
יש להם "משהו" ותגדירו את זה איך שתירצו, אבל באופן הכי מחמיא
אני יכול לומר שאנו אנשים מיוחדים.

ולסיכום -
גם אם הסשנים בפועל לא היוו טריגרים כלשהם,
אני סבור שמערכת יחסים בדסמ"ית, היות ומדובר ברמות
גבוהות מאוד מאוד של תיקשורת אינטימיות - מה שלרוב אין ביחסים
וניליים, נוצרת המון פעמים תלות מאוד גבוהה,
או קשר מאוד עמוק, שאם הוא מסתיים ונחתך - הכאב הוא חד הרבה יותר
מכאב של קשר ונילי שמסתיים.

שוב, אני לא רוצה להכליל, כמובן שלא אצל כולם זה ככה,
כמובן שסיום קשר ונילי יכול להכאיב לא פחות -
ובכל זאת - אנו עוסקים המון פעמים בניבכי הנפש,
בדברים הכי עמוקים שלנו, בפנטזיות הכי חזקות,
בפטישים, ובסטיות הכי כמוסות שלנו -
ולכן אנחנו קרובים מידי.

קרובים לנפש כמו אותו רופא שיניים שעושה טיפול שורש ללא הרדמה.

מי שחושב שבדס"מ יכול להיות בטוח מהבחינה הזו,
מוזמן להגיב ולנמק, אולם אני חושב שבתחום הנפשי,
הביטחון כאן מאוד מאוד שברירי -

מהסיבה הזו, כשאני ניגש לעיניין,
עמוק עמוק בפנים, אני מאוד מאוד חושש.