ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מהגיגי ליבי

מקום לספר, לפרוק, להיחשף - מקום שיהיה רק שלי ובשבילי.
לפני 12 שנים. 6 בדצמבר 2011 בשעה 17:40

אז בוא נתחיל מהתחלה.

אני חושב שהסיבה העיקרית לכך שאני נמשך לעולם הזה של השליטה,
נעוצה בילדות שלי.

אני מניח שלהמון אנשים היו חוויות כאלה בילדות, אצלי היא מסיבה כלשהי השתרשה עמוק.
מדובר במשחק שהסיבה לו היא סקרנות ילדותית בריאה -
רופא וחולה.
אני לא זוכר את הגיל המדוייק בו זה התחיל, משהו בסביבות גיל 7-10 אבל אני לא בטוח.
מה שאני יודע זה שזו היתה חוויה חזקה, כי אני זוכר אותה עד היום.

אז במקרה שלי מדובר בשכנה שלי, בת גילי (שנה שנתיים פחות)
וכן, התחלנו כמו כל הילדים בלבדוק אחד את השניה - כמו רופא ואחות.

אני לא יודע למה - אבל התמקדנו בעיקר בטוסיק.
היא בדקה אותי, ואני בדקתי אותה - בתורות.

כמו שמכירים בעולמינו - העמדתי אותה על ארבע, על המיטה, ערומה, כשהטוסיק למעלה
והראש והחזה צמודים למיטה, וכשהיא מפסקת את הישבן שלה לכבודי,
כדי שיהיה לי קל להסתכל ולבדוק.

ואני אכן הסתכלתי ובדקתי, ונגעתי.

אחר כך התחלפנו בתפקידים, וזה היה לא פחות נעים וכיפי.

ככה הכל התחיל.
אני זוכר עד היום שאהבתי את המראה, ואת הריח שלה, ואת זה שהיא
עושה בשבילי כל מה שאני מבקש.

ספאנקים לא היו שם. את זה למדתי מאוחר יותר.

זה נמשך תקופה מסויימת, אני לא זוכר כמה, אבל כל פעם זה היה כיף, ונעים ותמים,
והדדי, ומגרה.

הפעם הבאה בה ניכנסתי לתחום הזה, היתה בגיל 24, אבל את זה אשאיר להמשך.

משוואה עם נעלם​(מתחלף) - אני מבין שגם לך היתה חוויה דומה? :-)
אי אפשר לחזור לימים האלה, אלה שכאן בעולם הזה בכלוב - מאוד משתדלים, זה אותו דבר בערך מלבד עיניין אחד - התמימות. אז הכל היה תמים וחופשי, היום זה לגמרי לא.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י