שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מהגיגי ליבי

מקום לספר, לפרוק, להיחשף - מקום שיהיה רק שלי ובשבילי.
לפני 15 שנים. יום שלישי, 13 בדצמבר 2011 בשעה 9:34
מחשבה שעלתה בי אתמול בלילה...

האם ניהול בלוג כזה, שהוא כל כך חושפני, וללא צנזורה,
שמדבר בפתיחות כזו על כל המחשבות, הלבטים, התהיות, ודברים שעקרונית
לא אמורים לספר לאף אחד -

האם הוא לא מבחינה מטאפורית משול לשפחה ערומה כביום היוולדה
שעומדת לה על ארבע, על במה חשופה לעיני כל, באולם שבו נמצאים מאות של אנשים זרים?

או שהאומץ בחשיפה הוא אומץ שרק מתי מעט מסוגלים לו
ומראה על קבלה עצמית מלאה?

או שמדובר פשוט באקסביציוניזם לשמו, ותו לא?
ברצון לקבל אישור, תגובה, ותשומת לב, וזה לא קשור לנטיה לשלוט או להישלט בכלל?
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י