לפני 12 שנים. 13 בדצמבר 2011 בשעה 12:34
מחשבה שעלתה בי אתמול בלילה...
האם ניהול בלוג כזה, שהוא כל כך חושפני, וללא צנזורה,
שמדבר בפתיחות כזו על כל המחשבות, הלבטים, התהיות, ודברים שעקרונית
לא אמורים לספר לאף אחד -
האם הוא לא מבחינה מטאפורית משול לשפחה ערומה כביום היוולדה
שעומדת לה על ארבע, על במה חשופה לעיני כל, באולם שבו נמצאים מאות של אנשים זרים?
או שהאומץ בחשיפה הוא אומץ שרק מתי מעט מסוגלים לו
ומראה על קבלה עצמית מלאה?
או שמדובר פשוט באקסביציוניזם לשמו, ותו לא?
ברצון לקבל אישור, תגובה, ותשומת לב, וזה לא קשור לנטיה לשלוט או להישלט בכלל?
