מהגיגי ליבי

השורה התחתונה היא זו :

האישה רוצה אהבה ללא תנאים. פשוט ללא תנאים.
שאשאר איתה באשר יהיה, ללא שום אולטימטומים והתניות.

ואני?
לי יש מספר תנאים.

לא אוכל להישאר בקשר איתה אם יש סקס פעם בחודש למשל.
לא אוכל להישאר איתה אם על כל שטות (גם אם אני טועה) אנחנו רבים.
לא אוכל להישאר איתה אם אני לא יכול לשבת עם חבר לבירה כשבא לי.
לא אוכל להישאר איתה אם אני לא יכול לשבת כמה שעות על המחשב ללמוד, או אפילו לשחק רחמנא לייצלן.

לכאורה, הצדק עימה.
בעולם מושלם ונכון - אהבה אמורה להיות ללא תנאים.

אז מה הבעיה איתי בעצם?
שהתייאשתי?
שהרמתי ידיים?

לא.
ניראה לי שאני פשוט מאוד לא אוהב.

נ.ב. אל חשש! אני לא מתכוון לעשות שום צעד עד שכל העולם ואחותו הצולעת
לא יגיד לי שאני מאוזן, ושאני לא בהיי, כולל כמה מהאנשים שקוראים אותי כאן.

אני בהחלט מתכוון לחכות עם זה כמה חודשים.