מהגיגי ליבי

לאישתי.

אני כרגע בתקופה מבולבלת, את יודעת.
היחסים בינינו אינם כפי שהיו, ואנחנו בפרשת דרכים.
אני יודע שאת מאוד משתדלת להיות שם בשבילי, לתמוך ולרצות,
ואני גם יודע שאני גם משתדל מהצד שלי - להעניק ולתת לך את מה שאת צריכה וזקוקה לו.

אבל אם נסתכל במראה שלנו, הראי של הזוגיות שלנו, האם נמצא שם
את מה שבאמת רצינו וייחלנו לעצמינו?

את צריכה יציבות, ביטחון, רגיעה, מישהו שיכיל את כל כולך.
ואני?
אני צריך מישהי שתכיל את הביפולריות שלי, ויחד עם זה את הרצון שלי בחופש פעולה.

את מחפשת קרקע, יציבות, ואני משול לספינה בים סוער, אינני אפילו אי בודד בלב ים
הדאגות והצרות אותן החיים מזמנים לנו.

אני זקוק לסקס, המיניות והיצר שלי גבוהים ועשירים יותר, מתוחכמים יותר.
ואת?
את מאוד משתדלת, אני יודע, אבל לדעתי לעולם לא תצליחי לספק אותי כפי שאני רוצה.

אני זקוק לנשלטת, לשולטת, למישהי קינקית מספיק שתוכל לשחק איתי כמו שאני אוהב,
שניגע ונאהב ונחוש ונטעם את הכל, ללא פחד וללא עכבות.
את אינך כזו, ולעולם לא תהיי.

איני רוצה להיפרד ממך, באמת שלא.
אני אוהב בך המון דברים - ה מ ו ן.

את הנאמנות שלך, את השכל שלך, את השנינות שלך, את התיחכום שלך.
בתחומים רבים את... "שמה אותי בכיס הקטן"
כמעט כל יום את מוכיחה שאת הרבה יותר מעליי.
לו היית רוצה, והיית בקטע, היית השולטת האולטימטיבית שלי.

אבל את לא כזו.

אם ניפרד, אתגעגע אלייך, מאוד.
יחסרו לי כל כך הרבה דברים שאת מעניקה לי ונותנת לי.
בתפקיד אישתי - את מחזיקה אותי קצר, קצר מידי.

אני לא אתגעגע לפרצופים החמוצים שלך, כשאני חוזר מאוחר מהעבודה.
אני לא אתגעגע למבטים המצמיתים שלך.
וגם אם אתגעגע מאוד לחיוך שלך,
אני יודע שבזמן האחרון, לא ראיתי אותו הרבה, וזה אומר הכל.

איני יודע לאן תיקח אותנו הדרך,
אם ניפרד או נישאר,
ואם כן, איך מתי ומדוע.

אולם רציתי שתדעי,
שגם אם אני עוזב אותך, אני אוהב אותך.
בדיוק כמו שהשיר המפורסם אומר,
והוא אומר את כל מה שליבי ומוחי חשים וחושבים.