לפני 17 שנים. 2 באוגוסט 2007 בשעה 9:11
כמה שקשה לי איתך אבא
האמון שהיה לך בך פעם, אמון עיוור...
הלכתי אחרייך בצייתנות מופלאה
והיום אני חושדת בך אבא.
במניעים שלך, באהבה שלך
היום אני יודעת שיש נבחרים ממני
מפחידה העצמאות הזאת אבא
מפחיד לפרקים הלבד
זוכר את התמימות ההיא?
אהבה העיוורת
ללא סייג
ברגעים הקשים אני נתלית עלייך
רפלקס כזה, אתה הרי התשובה לכל הפחדים כולם ...
אתה גם בשקט בשלווה
אתה הרוחניות הצמיחה
ועדיין אתה לא כאן
איתך ובלעדייך
קשה אבא