לפני 12 שנים. 30 באפריל 2012 בשעה 11:55
יש בי רעב חדש.
עוד לא בטוח למה.
אבל זה הולך ונבנה מבפנים. עמום כזה. אבל נוכח ומתעצם.
אנשים מבחוץ לא מבינים כמה חום ורגש וכח עובר ביננו, במגע המיוחד שלנו, "המוזרים".
רואים רק את הבוטה, את הקיצוני. לא מסוגלים לראות את היפה, את העוצמתי, את האמיתי.
ומה הפלא? מה כבר אפשר לראות מאחורי ומבעד כל חומות ההיגיון והפחד שמקיפות אותם?
בטח לא איזה חיבור חזק מתהדק בין שני אנשים שנחשפים כך, אחת מול השני.
יש בי רעב חדש, אלייך. רק עוד לא יודע מי את תהיי.
