לפני 13 שנים. 5 באוקטובר 2011 בשעה 9:41
כמה עוצמה טמונה ביכולת ובבחירה שלנו לסלוח.
למחול באמת ומכל הלב. לאלו שהכי ציערו, פגעו, הכאיבו
ולעצמנו.
כמה עוצמה טמונה ביכולת ובבחירה שלנו לשחרר את הזעם, את האגו, לנקות את הנשמה , לזכך את עצמנו , להעצים את מהותנו בנטיעת דברים חדשים.
כל אותם תיסכולים עתיקים, ספקות ישנים, פצעים וצלקות שאולי לא לגמרי הגלידו, מקבלים מתנה- היכולת שלנו לשחרר אותם .לצאת לחופשי.
קשה להרפות מהאגו, מתחושת העוול או חוסר הצדק, מתחושת כישלון, אכזבה או בגידה.
אך החטא הגדול ביותר שאנו מסוגלים לעולל לעצמנו הוא להמשיך ולאגור את כל אותם מרורים ולטפחם לכדי רעל שהוא פצצת זמן מתקתקת.
כמה חופש ,הקלה ושלווה אנו מקבלים בעצם בחירתנו המודעת לסלוח ולמחול באמת ובתמים.
לעצמנו כמו לאחרים.
מבקשת סליחה , מכל הלב, באם הכאבתי, ציערתי, איכזבתי או פגעתי.
סולחת ומוחלת.
גמר חתימה טובה אנשים וצום קל לצמים.