לפני 12 שנים. 19 בינואר 2012 בשעה 6:01
נתקלתי במאמר מקומם במיוחד ששמו : ''אוכל וזכויות חברתיות ''
סוף המאמר הסתיים בפיסקה שתוכנה הוא משהו כזה : היקום ממשיך לזוז ועמו המסר הכה מובהק וברור שככל שהשפע בעולנו יתרחב, כך מעטים יוכלו לנגוס ממנו.ממש גילוי אמריקה.
החלק היפה הוא שמתוך היכרות אישית וכואבת שלי עם כותב המאמר, הוא זה שלא חושש מלנגוס בפירותיו של השכן, בידיעה שהשכן מורעב ללחם
ולא רק זאת, אלא אף שנהג להלין בפני השכן ( אני, אני ) על מנגנון רגשות האשמה , על חולייו ( האיש ניראה כמו חזיר מפותח להפליא, בדומה לחזירים קפיטליסטיים מסוגו), מדיף ניחוח של בצע, רמאות , עדיין מתרווח בכורסתו, בעודו נוגס בעץ השכן
אוחחחח
איפה אבי הטחול כשצריך אותו ? :)))
וכל זה בכתב עת המתיימר להיות...( בדיחה חולנית במיוחד ): אמנות.
או .
נמות.
כבשת הרש מהדורת 2012