פעם, לפני נצח וקצת, ( פחות מעשור ) השתייכתי גם אני לשמאל. באמת האמנתי בשלום. באמת האמנתי במדינה אחת לשני עמים.
האמונה הזו הלכה ונכחדה בי עם השנים.
חטיפתו של גלעד שליט הייתה הטריגר הסופי .
וגלעד אכן שב הביתה.
אני לא מאמינה במחיר לעומת מחיר. מדובר בחיי אדם. כל אימא בישראל לבטח תסכים עמי. ואני בעצמי אימא.
הבוקר התפרסמה ידיעה בפייסבוק. ידיעה שמשום מה מושתקת בכלי התקשורת :
ערבים העלו באש הבוקר בית כנסת ביישוב חריש שבצפון. השריפה כילתה את ארון הקודש עם ספרי התורה וכן זוגות תפילין וספריית קודש גדולה.
גורם בכיבוי האש מסר למתפללים ההמומים : מדובר בהצתה.
נשאלת השאלה : האם הצתת מסגד הייתה עוברת בשתיקה כזו ?
אדם לא חייב להיות מאמין בכלל כדי להבין שאין מקום לשתיקה , הן כשמדובר בשריפת בית כנסת או בשריפת מסגד.
באיזה מן עולם אנו חיים שאיננו נרתמים להגן על עצמנו ?
האם העולם היה ממשיך לשתוק אילו יהודי ( ואפילו אינו דתי ) היה מצית מקום המקודש ללאום אחר ?
המדינה הזו היא שלנו, לפני ואחרי ככלות הכל.
וגם אם לא הייתה רק שלנו, האם היינו מסכימים שישרפו את הדברים החשובים לאחר ?
סביר להניח שכלי התקשורת היו מתפוצצים מרוב פירסום אילו היה מדובר במקרה הפוך
אז איך זה שאיננו קמים להגן על עצמנו ???
איך זה שבמדינה יהודית, ישראלית, משתיק הקול היהודי, הישראלי את עצמו ומחריש כנגד עצמו ?!
עד מתי נשתוק ?
האם כדי להגן על כבוד האדם צריך להשתייך ללאום כלשהוא ? האם אדם צריך להשתייך ל''שמאל '' או ל''ימין '' בכדי להבין שאין מקום להשתוללות שכזו ולפגיעה בכבוד האדם ?
כי לכבד את האדם, באשר הוא, זה גם לכבד את אמונותיו ודיעותיו, בין אם אנחנו שותפים אליהן ובין אם אנו אתאיסטים גמורים או מתנגדים.
כבוד האדם אינו פוסח על דתיים, חילוניים, יהודים, נוצרים , מוסלמים, בודהיסטים או אתאיסטיים !
האם מדינה נוצרית הייתה שותקת כשהיו שורפים כנסייה ?
והיכן זה שם אותנו , כיחידים, ככאזרחים, כלאום, ובעיקר כבני אדם ( ולא בסדר הזה בהכרח )
בשתיקתנו, אנו מגישים את הגפרור המוצת הבא.
לפני 14 שנים. יום ראשון, 29 בינואר 2012 בשעה 4:55