לפני 12 שנים. 28 בפברואר 2012 בשעה 8:54
האייטיז היו המכה של המוסיקה.
אבל לכולנו יש הבלחות כאלו ואחרות של קיטש מעורב בניחוח ילדות. הפעם לקחתי את זה רחוק. נורא רחוק.
אז, כשמתוך חמישיית הג'קסונים, מייקל היה להיט,שיחרר אחיו , ג'רמיין , ( מי שמע עליו אח''כ ?) יחד עם פייא זאדורה את הקליפ הזה.
האלבום, כצפוי, לא בדיוק היה הצלחה מסחררת ואף נעשה לו רמיקס.
בימים שג'ייסון דונובן וקיילי מינו עשו את ראשית צעדיהם ב''שכנים, שכנים ''
בימים שזמרים ולהקות היו של להיט אחד ודי כמו קים וויילד( כי יותר מאחד היה באמת פשוט יותר מדי ) ואלפאוויל ( אותם דווקא אהבתי 😄 ) למעט להקות כמו דפש מוד ו- א-הא ( אין על סקנדינביה ! 😄 ) או זמרות שנחשבו פרובוקטיביות כמו סמנתה פוקס או להקות משונות ( מודרן טוקינג , אירופה ובוי ג'ורג' הנהדר שאז היה סולן להקת מועדון תרבות ) או זמרים ולהקות שניחנו ביכולת להוליד את עצמם מחדש באופן מעורר הערצה ( קיילי, בון ג'ובי , מדונה )
בקיצור, המוסיקה לא הייתה במיטבה אבל לבני דורי תמיד יש שירים שעושים משהו בלב , כמו ניקה קוסטה המדהימה.
עם השיר הזה התעוררתי היום. אולי כי אז, ב1984, כשהייתי בת 9 , הכל ניראה אפשרי והעתיד היה מבטיח מעבר לחלון ומעבר לכל טיפת גשם.
ואולי כי...בשיר הזה באמת יש משהו שגורם ללב לרקוד..קצת 😄
חפרתי:)
תיהנו