לפני 11 שנים. 17 בספטמבר 2013 בשעה 7:08
יושבת על הבר ומחפשת בזרים את העיניים שלו
המחשבות מתרוצצות בכלוב והמפתח עדיין עדיין אצלו..
חצי חיוך והשכחה יורדת לגרון בבת אחת
ואם שורפים את העבר אז כבר נשרוף אותו לאט נשרוף אותו לאט..
ובלילות היא מציחה כנפיים ומנסה לברוח הכי רחוק שרק תוכל
ובלילות היא לוחשת לקירות היא שורטת את החומות
שצמחו מסביבה מבלי ששמה לב בכלל.
היא מתקרבת והנה הוא כבר שולח סימנים של אפשרות..
היא מסדרת שמלה קצרה ומסכה של התמכרות היא מזהה כבר את הטעות..
ולא עוברת דקה והיא מוצאת עצמה שוכבת מעליו.
ובבקרים היא לא זוכרת את הפנים ואין מי שיציל אותה עכשיו.
ובלילות היא מציחה כנפיים ומנסה לברוח הכי רחוק שרק תוכל
ובלילות היא לוחשת לקירות היא שורטת את החומות
שצמחו מסביבה מבלי ששמה לב בכלל.
כי כמה רחוק אפשר לעוף עם כנפיים מנייר?...