לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סטרפטיז נפשי

בינתיים רק חלצתי נעליים ושדיים .
לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 20:15

רעיונות יכולים לבוא מכל מקום
אבל הכי נחמד שהם באים מלמטה
מהרגליים, מכפות הרגליים
מהבוהן שלך על הדגדגן שלי.

לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 20:11

נדיר שאני באמת מצליחה להתגבר על כל הקשיים שלי.
יש קשיים שפשוט בלתי אפשרי להפטר מהם,
הם חלק ממני, חלק מהקרמה, חלק בלתי נפרד מההצפנה הגנטית/נשמתית שלי.
אני פאקינג תקועה איתם לנצח כמו הרפס.
לפעמים הכי קל לי להתגרות בהם, לצחוק עליהם, לצפצף עליהם,
לחלוף על פניהם בחיוך חייכני ומלא שמש כאילו הם כלום,
כאילו הם אוויר.

לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 20:03

לפעמים בכסאח משהו לא משתחרר
אני טוענת שכסאח טוב משחרר הההההככככל.

???

לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 19:42

איך זה שהמוח שלי תמיד נדפק הרבה יותר מהר מהכוס שלי?

לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 16:57

אני זוכה לטעום את עולם השליטה בביסים קטנים ומענגים,
הכל קורה לאט ובטוח
בתיאום מלא עם יכולת ההכלה שלי שהולכת ומתפתחת בדיוק כפי
שעובר מצמיח איברים חיוניים ברחם.

פעם ראשונה שהנחתת את ידיך בעוצמה על שני הישבנים העסיסיים שלי
הרגשתי רטט מטורף שעלה וטיפס מהחריץ ( שמיד הושווה לשבר הסורי אפריקאי)
במעלה עמוד השדרה עד לגזע המוח, ממש כמו רעידת אדמה,
מה שגרם למערכת העצבים להתעורר בבת אחת משינת החורף שלה.
פלטתי יבבה ארוכה ואתה בלי להתרגש החטפת לי הנחתה שניה
עוצמתית יותר ומדויקת יותר.
הזעזוע מוח התחלף כמעט מיד בחום נעים ומעקצץ שהלך והתפשט
בפלחי הישבן ורק גירה אותי יותר ויותר.

לרגע נעלמת
מותיר אותי שכובה על הבטן ערומה
מתנשמת בכבדות, מהרהרת בטמפון ספוג הדם שאיים להתפקע בתוכי,
שרק לא יפלט החוצה כמו פקק שלא עמד בעומס
ואתחיל להתיז דם על כיסוי המיטה הריחני והחדש שלך.

חזרת אלי
התחככת בי עם הז׳ העומד שלך
התיישבת לי על הירכיים חבקת את ישבני עם הברכיים
אחזת במותני וקירבת את קצה הז׳ לפתח התחת שלי
גורם לי להתעורר מולך, להתגרות.



לפני 12 שנים. 15 בינואר 2012 בשעה 12:00

התחלתי את השבוע במינוס אנרגטי, כל שאריות האנרגיה שעוד נותרו בי
נאספו על ידי הדגדן הריכוזי שלי שדאג לשרוף אותן מיד במסיבת און פרטית משלו.
חתיכת אגואיסט מגומד ומטורף , כמה קטן ככה מעצבן חחח
יאללה שיהיה לנו שבוע טוב , מפוצץ באנרגיות חמות ומרגשות .



לפני 12 שנים. 13 בינואר 2012 בשעה 9:26

אנשים שלא סגורים על עצמם בכביש הם סכנת חיים.
נשים הן הנהגות הכי זנותיות.
אני נמשכת לאידיוטים עם ידיים טובות, מהבעל התגרשתי אבל מהספר שלי לא.
החלקת שיער זה דבר מיותר ומסריח.
למצוא חנייה בתל אביב זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
אני אוהבת מחטים.
נחילי בליינים עושים לי בחילה.
עשן סיגריות מזליג אותי חופשי וללא הצדקה.
בשנה האחרונה תרמתי יותר מדי כסף למפעל הפייס.
גברים נועדו לשרת נשים.
לא סובלת בני אדם מושלמים.
אני זקוקה למקצה שיפוצים.
מי שהמציא את הויברטור הוא גאון.
גם אני פוחדת מיום שישי ה-13 }{

לפני 12 שנים. 11 בינואר 2012 בשעה 11:24

אומרים שהחיים הם לא רק שחור ולבן
אני אומרת שהחיים הם בעיקר שחור
הפתרון - להתרכז בבלונדיניות

לפני 12 שנים. 10 בינואר 2012 בשעה 14:00

אני אוספת את הז׳ השמוט לפי ומטפלת בו כמו שמטפלים בשתיל,
עוטפת אותו בשפתיים מלאות בתשוקה
משקה אותו בשפע רוק חם, מלטפת אותו הלוך וחזור עם הלשון
ואז אני מרגישה איך הגבעול שלו מתנפח מרוב אהבה,
ממלא לי את כל חלל הפה
צומח לאורך ולרוחב צוהל ומלבלב ממש כמו צמח, ממש כמו פרח 

לפני 12 שנים. 8 בינואר 2012 בשעה 20:41

איך זה שבדיוק כשאני מייחלת להתפוצצות נעימה של ז׳ בכוס
החיים מנופפים מולי בפתיל הקצר שלהם
ובמקום לקבל ז׳ מתפוצץ ....
מתפוצץ לי השקע של המייבש :(