סטרפטיז נפשי

אני זוכה לטעום את עולם השליטה בביסים קטנים ומענגים,
הכל קורה לאט ובטוח
בתיאום מלא עם יכולת ההכלה שלי שהולכת ומתפתחת בדיוק כפי
שעובר מצמיח איברים חיוניים ברחם.

פעם ראשונה שהנחתת את ידיך בעוצמה על שני הישבנים העסיסיים שלי
הרגשתי רטט מטורף שעלה וטיפס מהחריץ ( שמיד הושווה לשבר הסורי אפריקאי)
במעלה עמוד השדרה עד לגזע המוח, ממש כמו רעידת אדמה,
מה שגרם למערכת העצבים להתעורר בבת אחת משינת החורף שלה.
פלטתי יבבה ארוכה ואתה בלי להתרגש החטפת לי הנחתה שניה
עוצמתית יותר ומדויקת יותר.
הזעזוע מוח התחלף כמעט מיד בחום נעים ומעקצץ שהלך והתפשט
בפלחי הישבן ורק גירה אותי יותר ויותר.

לרגע נעלמת
מותיר אותי שכובה על הבטן ערומה
מתנשמת בכבדות, מהרהרת בטמפון ספוג הדם שאיים להתפקע בתוכי,
שרק לא יפלט החוצה כמו פקק שלא עמד בעומס
ואתחיל להתיז דם על כיסוי המיטה הריחני והחדש שלך.

חזרת אלי
התחככת בי עם הז׳ העומד שלך
התיישבת לי על הירכיים חבקת את ישבני עם הברכיים
אחזת במותני וקירבת את קצה הז׳ לפתח התחת שלי
גורם לי להתעורר מולך, להתגרות.