לפני 6 שנים. 6 באוגוסט 2018 בשעה 11:23
קודמכול היתחלתי ליכתוב כול יום,
אים פעם הייתי דפוק עחשב אני פסיכי,
נירה לי אני צריח ללכת למסע קל
וללכת לאיבוד שמה, למה קל ללכת לאיבוד במסע קל, למה יש שם קוסמיות, וחינינייות, ועוד, כמו קניון, הכול יש שמה, פעם סבתה שלי צעקה עליי מתי הייתי קטנה, אז בכיתי דפקתי ברגל על הריצפה ואמרתי: אני אלח לאיבוד ואפ פם לא תימצאו אותי!
תפסה אותי באוזן לקחה אותי לאוטו
נסעה לצומת כפר קאסם והשאירה אותי שם. גדלתי שם 6 שנים, למדתי את השירים של אום כול תום בעל פה
ושרתי ביל רוח ביל דם, עד שמצאו אותי.
דוד ומסע קל
נירה כמו שניצל
