|
|
|
עינוי.
הבלוגים הופכים לפיד של פייסבוק..
תחושה של ניקיון עם ארוחת צהריים וניקוי מועדפים של רבע אצבע עם פרנצ', תחתון עם פוקימון ומלל מתבכיין.
כן!
אני ה-BODYGUARD והפטיש שלי בארוחת צהריים הוא מחיקת בלוגים מהרשימה!
קשה למישהו?
'זדיינו.
😈
Call.
במעגל קטן ואישי יכול להתקיים כאב עצום.
צעד קדימה
שניים אחורה
סקובידו..
ריקוד של אין סוף.
כשהעולם סוגר עליך את יכולה לצלצל למישהו כמוני..
אני יכול לצלצל רק לעצמי.
(בןבןבן זונה של שיר 😈)
צריך רק לסגור את הדלת.
הדלת ההיא, הסימבולית, כלל לא משנה משקל המנעול שתלוי עליה.
את המפתח אתלה על צווארך, זה יוציא אותך למלחמה עם עצמך, האם להשאר או לברוח.
דיסוננס מושלם.
המוח זועק לברוח
הגוף צורח להשאר
החורים מבקשים פנימה ועמוק
הכאב הודף הכל החוצה.
מלחמה
😈
צריך רק לסגור את הדלת.
ולהיות,
להיות מהצד הנכון שלה.
באר של משאלות.
יש יופי כמעט מושלם בכלבה חסרת מנוחה, משתוללת, קופצנית.
אתה זורק לה צעצוע והיא מסתערת אליו, מנדנדת ראשה בגאון עת מחזירה אליי, ומצפה שאזרוק שוב.
יש יופי כמעט מושלם ברצון שלך לחוות, אני תמיד אתקן אותך ל"בקשה שלך" לחוות, חינוך ואילוף אינן מילים גסות ואני מקפיד בנימוס.
יש באלה יופי, יופי כמעט מושלם.
כמעט מושלם כי תמיד יש שריטות.. 😈
*יש משמעות למשחק האותיות בכותרת.
הפותרים/ות נכונה יזכו בסוף שבוע במוקטעה..
'זדיינו.
יש לה זוג קרניים קטנות.
שדת שאול מבית היוצר של היצ'קוק בעידון טרנטינו, החרב של להרוג את ביל מושתלת לה בלשון...
את רטובה, ילדה.
התפר במכנס נטול התחתון שלך, חורץ בך תלמים של תשוקה בלתי נשלטת.
בגרות?
גיל?
מידת חזיה?
את מי זה מעניין כשאת חושפת ניבים ראשונים ובתוליים, מנסה לירוק אש בפעמים הראשונות, מנופפת בפלומת הכנפיים..
גוזל.
מכאן יוצאים עם דיפלומה ועם תחת מוזרע.
מבט דיקן האקדמיה הגאה מלווה אותך.
מצטיינת דיקן.
מזדיינת דיקן.
לא נתקטנן.
'זדיינו.
מהפנט.
מסך מלא, לתת לצלילים להכנס.
סעמק..
ממכרת.
הרגעים האלה של לפני הזריחה, מואזין בכפר רחוק מזייף קריאה לתפילה, הדמות שלה שעולה מתוך ערפל של חלום רטוב וקשוח..
לב הדרקון עדיין מתרגש.
ואז..
רוצה כזה:
היא נכנסה לבושה בכחול.
מבחינתי גם אדום הולם את האירוע אבל לא אתחיל להתקטנן, היום זה היה כחול.
ההפשטה היתה איטית..
אין צורך למהר, יש לנו את כל הערב וזה יהיה סשן כואב, משפיל, צורב.
הגעת מרחוק, הכי רחוק שאפשר, מהעיר הכי דרומית בישראל.
חשבת לעצמך שיש סיכוי שתהני מתוצאת הנסיעה הארוכה, שתצליחי להפתיע.
אני?
חשבתי אחרת.
ידעתי שלא תקבלי הנחות, ידעתי שלכל אורך הסשן אצליף בך בכל הכוח, ללא הפסקה, ללא מנוח, אוריד אותך לרצפה, אונס מנטאלי קשוח, בלי סיכוך, בלי הכנה, בלי רגש.
וזה בדיוק מה שהתרחש.
צרחת לשמיים, כאבת, התחננת לרחמים, חיכית בסתר ליבך שיחלוף הזמן..
עינוי.
ובצד השני-עונג מושלם.
סאדיזם מזוקק.
טהור.
נו טוב..
למי שלא הבין/נה, לא מדובר בסשן בדסמי.
זה רק מה שמכבי ת"א עשתה להפועל אילת בגמר גביע הליגה.
'זדיינו.
מילים.
צריך תמיד להתעמק בקונטקסט, באותיות, בגודל הגופן, במסר, במשפטים, במילים.
מי שמכיר מקרוב יודע שאני יצור שנע על סמך האינסטינקטים הפרימיטיביים שלו,. משתמש בחושיו העתיקים ולמודי הניסיון ומשם נע קדימה.
נדיר שאני סוטה מכך
נדיר שעושה הנחות, לי ומולי.
עקומת הלימוד שלי הופכת לגרועה כשאני מתנהל אחרת.
עקומת הלמידה גרועה סוטרת בפניי.
תחושה פנימית של כישלון היא הגרועה מבין התחושות.
סיימתי עם הנחות.
המישוואה חייבת להתיישר.
או שפשוט אניח לזה.
ארון של אלפי מגירות.
עוד אחת כנראה תיסגר לעד.
פורש כנפיים.
פחד.
אני מפחיד אותך..
כששומע את הרעידה בקולך, כשהמשפט הזה יוצא מגרונך, מודה שיכול לאבד שליטה בעצמי, עונג מושלם.
הסשן הזה?
הוא רק שלך.
אני זה שיושב על כסא הבמאי ומכוון את החורים הרעבים שלך, את התסריט זרקתי מזמן.
אין ספק שאת פלא של הטבע.
את יכולה בקלות לכבות שריפה עם כמות הרטיבות שנוצצת בפירינאום החלק שבין הכוס המשורטט הזה לחור עכוזך, זה שיש לו חיים משלו כעת, פועם, נפער ונסגר.
האגרוף המפחיד שלי נעוץ בתוכך כעת.
את גונחת ונאנחת בשרשרת אורגזמות משוגעת, כל תנועה קלה בפנים גורמת לך לפקוח עיניים גדולות ונדהמות, שנינו שותפים לתמיהה של איך יתכן שאת מכילה מפלצת..
"אני צמאה" את לוחשת.
שולף עצמי לאט, אישונייך טובעים בערפל חושים.
מניח עבורך קערה שטוחה עם מים, האופציה היחידה המותרת היא ליקוק, בלבד.
"תחת למעלה!"
"לקקי לאט"
"כלבה טובה.."
והרי.. לא מקובל שנוזלים יכנסו רק מחור אחד.
מתמקם ונצמד לתחת השחום שלך, נועץ את קצה הזין בחור הפועם.
את שואגת.
את נוהמת.
"זייני את עצמך, כלבה".
אגדות.
העולם מלא במחפשי יהלומים, זהב, מאובנים.
העולם מלא ביוצרי אגדות, רק מהסיבה שאין כאלה למציאה, אלא אם נוצרת מליבת החומר המיוחד הזה, ואז אתה אגדה.
קיבלתי לא מעט הודעות בשל הפוסט הקודם.
מעט תמכו (בשל הכרות קודמת עם הדרקון), הרוב עסק בנאצות משובינסט מתנשא( ..Hell yeahhh) ועד לילדון עם אגו מנופץ.
תקום אחת משולחות ההודעות הרכיליאיות ותודה שחשפתי במי מדובר..
נניח זאת כאן, פעם אחת, ברורה, וכן, את קוראת אותי באובססיביות, וזה מיועד לך ולכל וואנבי כלשהי:
כשאת רוצה "לעשות" מישהו בגלל הניק שלו, את טועה פעמיים.
בפעם הראשונה כי את רוצה, ולא מבקשת.
בפעם השניה כי התרגלת לזין שמחובר למישהו, לזכרים, וכנראה שכחת שיש עוד גברים, שמחובר להם זין, והמוח שבתוכם נמצא בראש ולא בביצים.
*לא לשכוח..
אם הפוסט הזה גרם לך לאי נוחות, כנראה שאינך אותה אחת, אך בהחלט נמצאת באותה קטגוריה.
אגדות.
