לפני 4 שנים. 1 ביוני 2020 בשעה 9:56
יש ימים כאלה.
הסוג המיוחד הזה שמתעוררים בבוקר וכל מה שרוצים זה שהלילה יגיע.
שקוביית הקרח בגלנפידך 18 תשייט לה בלא מטרה כמו כתם לבנבן בתוך נוזל הענבר העשיר עם הבישום החזק..
שבלוז עמוק יפלס דרכו לתוך מיתרי הנשמה וירעיד הכל כמו רעם גדול ורחוק..
הסוג המיוחד הזה,
כזה שמשווע לרגיעה, שלווה, פסק זמן מהקרבות בחיי.
אז הבלוז נמצא, הבקבוק בארון המשקאות, קוביית הקרח ממתינה לתורה.
מה שחסר זה הלילה.
דרקון עייף.
