חצות וקצת.
הימים האחרונים דומים לעיון בספר עבה, עתיק.
חשבתן שאתן מקבלות דיק-פיק'ס ומותר לכן להתלונן, כלבות?..
מתוך צבר ההודעות הקצרצר (בכל זאת, תבונה וידע פחות מענינים מחריץ מציץ, שדיים), מדי פעם אני זוכה להודעה מרעננת.
הלפני אחרונה אפילו לקחה אותי לשיח.
נו..שיחה.. עשר דקות אנרופולוגיות העוסקות בכמה וניל מסתובב כאן, באיזו קלות אפשר לגלות עם מי ומה יש לך עסק, וגודל הזין.
שם נשברתי.
עניתי שצריך את "האבל" (טלסקופ ענק לצפיה בכוכבים..) כדי לראות אותו.
הדמעות זלגו ממני בצער גדול כמובן, הפיספסתי מושלמת רק בגלל שאיני מתהדר ב-54 ס"מ ???
נו..
לא ממש דמעות של צער, יותר של צחוק מתגלגל שהמסך לא מכיל.
לקח לי זמן להתאושש, לחזור לשפיות רעיונית, כזו שמזכירה לי מה ומי שאני, אמונתי, דרכי, מהויות בדסמ וכמה נמוך השיח היה.
כעת זמן המחילה לרדידות.
שאלי הבדסמ יעניקו לה בריאות ואריכות ימים,
הצלחה ומקל מטאטא לרכב עליו.
או שפשוט תמצא אחד בחנות..
.made in china
ואת, מהפוסט האחר, אני אמתין.
שבוע טוב, בדסמים ומתחזים-
תהיו טובים.
