לפני 3 שנים. 24 בפברואר 2021 בשעה 0:21
הן תמיד מעדיפות שחור.
כהה.
מעונן.
כל מערך הסילבוס הפנטזיונרי הרי עטוף באותה עטיפה, אותו צבע, קצת נצנצים, סוס שחור מתחת לאביר שחור שמחזיק שוט שחור.
כשהיא תתפשט, תפרק את עצמה על השטיחון הזה שעל הרצפה, היא תהיה לבנה.
אריח חרסינה בוהק טרם יוטלו בו הסימנים.
ועד שיחלפו הזמנים, היא מציעה את מרכולתה, מספרת לעצמה שאפשר לחיות בשלושה יקומים מקבילים, שוכבת איתו ומדמיינת את השני, עוצמת עיניים בחוזקה כדי לא לתת לדמעה של תיסכול לברוח..
יש דברים שצריך לשחרר..
ודרקונים, ילדתי, אי אפשר באמת לאלף, לא משנה מה הראו לך במשחקי הכס.
תשמרי עליך.