לפני שנתיים. 8 בינואר 2022 בשעה 23:53
הטיוב רק לקצב.
ובימים ההם הם יצאו מהמאורה, מהבהבים, מוכנים להטיל אש על עור חלק וממתין.
שנים הם מונחים מחכים, ריח העור והמתכת מתמזגים להם.
לדרקונים אין תאריך תפוגה.
הם מגיחים לקריאה, מגרגרים בהנאה במקצבים שמכתיב האוחז בהם.
העונג..
אין מספיק מילים ואש בעיניים להנאה שבאחיזתם.
הצמד המופלא..
היפים שלי.
