לפני 15 שנים. יום שבת, 28 בינואר 2012 בשעה 19:24
סוף שיש בו פרחים וכינורות שמנגנים.
ההתחלה של הסיפור תעסוק תמיד בבנאליות
מקומות של גישוש מניפולטיבי רגשני
ניסיון לגעת בפצעים מדממים
הומור מתחכם והמון שגיאות כתיב.
את לא ממש שונה מאחרות
אולי רוח נערות רעננה רצה במסדרונות מוחך
גוף מזמין מגע וטעימה
אולם בפנים.....את ריקה.
עוד אחת שעצרתי לראות
וגיליתי כמה זה עולה לי
כמה זה יעלה לי.
קישקוש.