לפני 12 שנים. 1 באוגוסט 2012 בשעה 22:58
המילים הישנות שלך הן סכין מנתחים
שעובר דרך הבשר החשוף
לאור מנורות הסנוורים.
היסטוריה פרוסה לדק
ערימות מילים שנאמרו
ולא עוד.
משיט סירת נייר בשביל הגשם
עמוסה בבדלי תמונות וסרטים
ומחייך.
היית שלי
ולו לכמה רגעים בתוך החיים
אהבת
פצעת
כעת מחליפים תחבושות.