לפני 11 שנים. 20 במאי 2013 בשעה 21:41
הכמיהה הבלתי נדלית הזו
שלוקחת וסוחפת אותי לתהומות נשייה
חריטות ציפורניים על קירות טיח מתקלף
קווים ישרים,שאריות דם ואצבעות
הכמיהה הזו לרגש.
מקום לחבק ולהיות מחובק
תא סודי ושקט של שלוות נפש
וכל כמה שאת קטנה
וגופי מטיל צל גדול,
את ענקית.
חלום.