לפני 11 שנים. 21 בספטמבר 2013 בשעה 22:35
אני נכנע מהר מדי
לריח העור הזה.
יושב ומשמן את זנבות השוט
זה שאת קוראת לו הרוצח
ששריקתו באויר מצמררת
זה שמותיר בך
פסים מקבילים מעשה ידי שרטט
על לוח לבן.
הפסים האדומים האלה
חתימת אהבתי עליך
נגיעות של תשוקה שאינה
מובנת.
את הולכת וחוזרת
כל פעם מחדש
מבקשת לחדש את חתימתי
בך.
