בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

*THE DRAGON ACADEMY*

..כרונולוגיה של דרקון בדסמי..




את הבלוג הזה קוראים מההתחלה.
לפני 11 שנים. 24 בנובמבר 2013 בשעה 14:58

"אז אני מלאה, שמנמנה, דובונת. אתה בטח אוהב אותן רזות."

אז זהו, שלא, אני אוהב אותן עם בשר, רכות, שאפשר לשקוע בן,

שהשדיים שלהן כבדות

שהתחת שלהן סופג

ולא מרגיש את כף היד שלי

נעצרת בעצם.

 

הבנת?!

 

תתפשטי.

מיו​(לא בעסק) - *שדיים כבדים (לא כבדות)
לפני 11 שנים
BODYGUARD​(שולט) - אצלך כבדים ואצלי כבדות.
כהחלטה (שלי כמובן) כל מה שמחובר לגוף הנשי
יקרא בלשון נקבה.
החלטה פה אחד-בפה שלי.

:)
לפני 11 שנים
Dangerous Dolphin​(נשלטת) - היי מיו..
למיטב ידיעתי שדיים ושאר איברי הרבייה של האישה
יכולים להיקרא גם כך וגם כך...
לפני 11 שנים
BODYGUARD​(שולט) - :)
לפני 11 שנים
Dangerous Dolphin​(נשלטת) - חוץ מזה קרח...
הפוסט הזה ממש מוזר.

על מי אתה מנסה לעבוד? זה פוסט ציני?
למה שגבר ירצה....
לפני 11 שנים
BODYGUARD​(שולט) - לא זוכר ששיחררתי את הבחירות שלי לקהל.
ככה אני רוצה
ככה אני אוהב.
טענות בכתב להנהלת האתר.
רק לידיעה-
אין כמו ספנק עשוי כהלכה שרץ על תחת עסיסי
שלא יתפרק אחרי שני מהלכים..
צאי ולימדי.
:)
לפני 11 שנים
Dangerous Dolphin​(נשלטת) - חושבת שלא ניסחתי את עצמי נכון,
ו...זה התפרש אחרת ממה שהתכוונתי.
אז קודם כל מתנצלת!
עכשיו אנסה להסביר יותר טוב למה הופתעתי כל כך מקריאתי את הפוסט הזה.

אני לא מצליחה .
לא מצליחה למצוא את המילים הנכונות ,להסביר.

פשוט הופתעתי.

וללמוד ?
זה לא תלוי בי.

לפני 11 שנים
BODYGUARD​(שולט) - צריך להחליט.
לא הסברת נכון?
תסבירי נכון?
לא מצליחה להסביר נכון?
לא ברור לי...

ללמוד תמיד תלוי אך ורק בך.
כשיש רצון מוצאים את היכולת.
לפני 10 שנים
Dangerous Dolphin​(נשלטת) - טוב, זה יהיה ארוך. אתחיל בחלק הקל של התשובה שלי.
ללמוד -יש לי המון רצון ויכולת . ללמוד היה תמיד חלק אהוב בחיי.
התכוונתי שאני זקוקה למישהו ללמוד ממנו.... ואני רוצה את ה"מישהו" הזה שליבי אוהב.
לכן זה לא תלוי בי.

הופתעתי מקריאת הפוסט שלך בגלל שבמהלך כל העשור האחרון פחות או יותר סבלתי
ממש התעללות נפשית מצד הגרוש שפשוט היה יורד עלי בציניות גם ליד אחרים , על היותי מלאה. ואני לא ממש מלאה.
לפני כשנתיים אחרי שגיליתי כל מיני דברים גועליים שלא אפרט אודותיהם,
לקחתי את עצמי בידיים והתחלתי הליך גירושין כואב. התחלתי להשקיע בעצמי ,עשיתי הליכות, שמרתי תזונה , כשאני נכנסת לזה, זה הולך טוב, כשאני לא חזקה נפשית , זה לא הולך . הרגשתי טוב. נראיתי נפלא. אז הכרתי את מאסטר גם.
וכעבור תקופה החל הליך הגירושין . ו...הוא לאט לאט לקח פיסות ממני, שבר אותי נפשית, הגרוש,
החלטתי בקושי וכאב לוותר הרבה כדי לסיים את הסיפור בבריאות נפשית כלשהי , ומשם להתרומם, כי התחילו בעיות בריאותיות בעקבות הלחץ הנפשי.
עליתי שוב מעט במשקל. כי הפסקתי לעשות הליכות והזנחתי את עצמי , לא יכולתי להשקיע כל כך הרבה אנרגיות, הרגשתי שיש לי כמות מסוימת של כוחות שעליי לתעל למשימות היומיומיות וההתמודדות בהליך וכמובן גידול וטיפול הכי טוב לילדיי הקטנים. . לכן עניין השמירה על המשקל ירד לתחתית הרשימה. הזנחתי את עצמי. התאבלתי על לכתו של מאסטר. נגמרו לי הכוחות.
כך שזה נושא שתמיד היה ויהיה רגיש אצלי.
כעת, כשההליך הסתיים ,התחזקתי, אני שוב שומרת, ומתחילה להרגיש טוב עם עצמי.
אבל, בגלל כל מה שעברתי, כשאני חושבת על הפוסט שלך, קשה לי להבין
איך זה יכול להיות. איך יכול להיות אחרת ממה שחוויתי.
מאסטר לימד אותי רבות אודות כמה המראה החיצוני פחות משמעותי מאשר הנפש (משהו שתמיד האמנתי בו בעצמי ), ועדיין, תמיד ישארו בי ספקות וחוסר אהבה למראה החיצוני שלי.
תודה שקראת והקדשת..
לפני 10 שנים
BODYGUARD​(שולט) - המאבק הקבוע שלי עם אותו מאסטר
עסק תמיד בבריאות.
מבלי לפרט את הנסיבות שידועות לך
לחצתי עליו תמיד לשמור
הוא באופן קבוע חייך ואמר
שהחיים הם תפוז
וצריך לסחוט אותם
עד הלבן של הקליפה.
כששאלתי מדוע הוא מזלזל
ענה שאינו.
שהוא רוצה לחיות עד הקצה,
יום יותר, יום פחות
אם לא חיים-זה לא משנה.
באותו יום הבנתי כמה חשיבות
יש לנפש שמאחורי קילו פחות או יותר.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י