לפני 10 שנים. 23 בפברואר 2014 בשעה 22:04
אני יכול לחוש את הטעם
של גן עדן
על שפתיי בכל בוקר
יכול לעצום עיניים
עת העננים נשארים מאחור
במסוק המרחף
אני אפילו יכול לגעת
בעורקי ליבך
חופר בין הצלעות שלך
לא מקבל לא
לא נותן כן
מבוצר בחומות השתיקה
במתח הזה
שקמים אליו כל בוקר
אנשי הצללים שלי
אני
ואף אחד מאיתנו לא יודע
איך יגמר היום
הזה בגיהנום.
ואת..
סוג של אבן בוחן
לאנושיות שלי
עת אני פורק
שלושה אקדחים.
